מכבי תל אביב יצאה היום (חמישי) למוסקבה למשחק הפתיחה של עונת 2019/20 ביורוליג וספגה 89:83 מחימקי החזקה. המארחת, כהרגלה בשנים האחרונות, הוציאה הרבה כסף והביאה שמות גדולים (חלקם פצועים). כרגיל, הרוסים בנו על קליעות משלוש והיו תלויים במצבי הרוח והשיגעונות של אלכסיי שבד, שהצטיין.
חימקי תהיה במאבק עם מכבי על המיקום ולדעתי זו הייתה אפשרות פז לתפוס אותה לא מוכנה. התוצאה וההרגשה אומרות שאכן הצהובים החמיצו ניצחון חשוב, אולם מכבי לא הראתה שהיא מוכנה יותר. לאורך כל הקיץ דובר במועדון על עמדת הרכז, ונכון אסור לקבוע דברים על סמך משחק אחד, אך נייט וולטרס, טיילר דורסי וסקוטי ווילבקין (שהיה גם ביום קליעה גרוע) גרמו ליאניס ספרופולוס, בפיגור של שמונה עשרה הפרש, לעלות לראשונה למגרש את ג’ון דיברתולמיאו והוא היה הרכז היעיל על הפרקט, החזיר את אלופת ישראל למשחק ואפילו לאפשרות ניצחון. נכון, לדיברתולומיאו אופי נהדר ואי השיתוף שלו במשך כמעט שלושה רבעים אף פעם לא יסחטו ממנו פרצוף כועס, כמו שאנו רואים אולי מדורסי ו-ווילבקין.
מנגד, עומרי כספי היה מהטובים בצהוב-כחול, אם כי כאשר הוא משחק בעמדה 4 ולידו טאריק בלאק או אותלו האנטר, יש חוסר פיזיות וחוסר נוכחות. כמו כן, קיימת בעיה בריבאונד. לאורך כל משחקי ההכנה בוצע חילוף קבוע בין בלאק המצוין והלא מנוצל מספיק לבין האנטר. בכל משחקי האימון שאני ראיתי ובמשחקי גביע ווינר לא צוותו האנטר ובלאק ביחד על המגרש, והנה היום הם שיחקו ביחד עם דיברתולומיאו ואפילו לפעמים עם קווינסי אייסי, שהיה היחיד שהצליח לשמור על שבד אחרי שכל הגארדים לא הצליחו. ההרכב הזה אולי תורגל מעט ואולי אפילו לא תורגל מעולם באימונים, אבל הצליח להביא אגרסיביות, אנרגיות ולחימה שלא ראינו מההרכבים הסטנדרטיים.
יש משחקים בעונה שבהם צריך ניצחון עם השיניים, זה עושה את המועדון שלך לממוקד מטרה, לווינר ולבעל כושר הרתעה. גמר גביע ווינר היה כזה ולדעתי מכבי החטיאו הזדמנות להפוך את הקבוצה לכזו שתשיג ניצחון בכל מחיר. הוויתור על רישום האנטר נגד הפועל ירושלים היה מכריע. גם נגד חימקי היו יותר מידי חילופים חברתיים, הרבה מאוד צ’אנסים לאנשים שלא מחזירים ושפת הגוף שלהם לא טובה (ראה דורסי, ראה ההתנהלות של אייסי בספסל כשהוחלף ברבע השני).
משחק כזה נגד חימקי היה האפשרות לשדר לכולם ש”אנחנו פה, אנחנו הולכים לנצח”. צריך לפעמים לצמצם את הרוטציה. ההגנה לא הייתה מספיק מרוכזת בעצירת הזריקות מחוץ לקשת של הרוסים, שזהו הנשק מספר אחד שלהם. ההגנה הרכה הזו מנעה ממכבי להשתמש בנשק נוסף שהם זקוקים לו - ההתקפות המתפרצות. גם אחוזי הקליעה מהשלוש של הנציגה הישראלית (4 מ-22) הם לא אחוזים שאפשר לחיות איתם ולנצח ביורוליג, בטח לא במשחק חוץ מול ה-14 מ-35 של המארחים.
ספרופולוס מאמין ברוטציה רחבה, אבל כמות החילופים האסטרונומית לפעמים עובדת כי כולם מרגישים את המגרש, אך לפעמים מפרקת מהר חמישייה שרצה טוב ולא נותנת לה להתחבר על הפרקט. דווקא החמישייה הלא שיגרתית בסוף המשחק החזירה את מכבי לעניינים, אבל אז היא הייתה צריכה שתי התקפות מסודרות. ההרכב הלא שיגרתי והלא מתורגל לא ידע מה לעשות ואיבד אפשרות לניצחון.
הרבה קבוצות מבצעות שיטות שונות בהגנה ולמכבי יש מטרה בצבע כמו בלאק והאנטר. הגארדים של הקבוצה לא מאכילים אותם מספיק בכדורים, כאשר הם עומדים בעמדה לקבלת כדור בלאו פוסט. נכון, תספרו לי שהעונה רק התחילה ויש עוד 33 משחקים אבל מכבי לא יכולה להרשות לעצמה לוותר אל אף אפשרות כמו שהייתה לה היום. כבר בשבוע הבא תפגוש את הקבוצה שכרגע נמצאת בכושר הטוב והעוצמתי ביותר ביורוליג וזו ריאל מדריד. גמר חתימה טובה לכולם.