מכבי תל אביב יצאה למשחק בליטא נגד ז’לגיריס קובנה כקבוצה ששואפת עדיין להגיע לשמונה הראשונות ביורוליג. זה היה משחק מאוד חשוב בחוץ נגד קבוצה שהיא מתחרה ישירה על הזכות להגיע להצלבה ויאניס ספרופולוס, אולי כדי להוריד לחץ מהקבוצה, טען שזה לא משחק קריטי. אני חולק עליו מכיוון שכשאתה מחזיק בארבעה ניצחונות מתוך 14 משחקים, קשה מאוד להגיע לחלק העליון.
שרונאס יאסיקביצ’יוס, שסבל מפציעה של שני שחקני מפתח, פאולוס יאנקונאס ונייט וולטרס, ניהל את הרוטציה כדי להשאיר שחקנים טריים יחסית והגיע בלי בעיית עבירות לחלק המכריע של המשחק. מכבי לעומת זאת, התחילה את המשחק לכיוון של ג’וני אובראיינט, אבל לדעתי הוא זרק יותר מדי מהשלוש כבר במחצית הראשונה ולא הדביק מספיק עבירות לשומריו. כשאתם רואים את ז’לגיריס אתם רואים שליטה אבסולוטית של מאמן בקבוצה, כי אין ערעור על החלטותיו וצעקותיו, דבר שלא כל כך קיים בתרבות הספורט פה.
ז’לגיריס מכתיבה את קצב המשחק שלה ואופי המשחק שמאופיין בהכנסת כדור פנימה לפני זריקה משלוש, מאפשר לזריקות מבחוץ להתבצע אחרי חסימות עם מסירות נכונות ובתזמון מדויק ו/או כאשר יש חילוף בין גבוה לנמוך. מכבי הגיעה ל-33 נקודות בחצי הראשון ול-73 סה”כ, מספר קטן של נקודות כדי לנצח בחוץ. מה עוד, שהצהובים משיגים יותר סלים משלוש מאשר משתיים, עם השגת מספר נקודות קטן מדי מהצבע. טאריק בלאק לא מקבל מספיק כדורים באזורים הנוחים שלו והבידודים של אובראיינט המוכשר מסתיימים בג’אמפ שוט ולא עם כניסה עד לחישוק.
ווילביקן לא החזיק את הכדור במהלך האחרון בחצי הראשון אלא חיכה בפינה לחסימה וקיבל כדור לקליעת שלוש בזמן הנכון ובמקום הנכון, תוך תקווה שזה ישנה את מצב הרוח והביטחון לקראת המחצית השנייה, אבל זו הייתה כמעט הפעם היחידה שבוצע מהלך קבוצתי מתוכנן ליצירת מצב קליעה. המחצית השנייה התחילה עם התקפות מתוכננות שבוצעו בצורה מושלמת על ידי ז’לגיריס. חמש התקפות שהסתיימו בסלים של שתי נקודות עם מציאת חורים בהגנה של מכבי.
בצד השני, מכבי הביאה בידודים לאובראיינט, שלא נכנס מספיק אגרסיבי לסל, וגם הגנה חלשה שלו ושל בלאק מתחת לסל. מעבר לכך, זריקות פרועות לשלוש ואי חזרה להגנה נתנו לליטאים את האפשרות לצאת להתקפות מתפרצות ולהשיג סלים קלים, מה ששאראס לא מרשה לקבוצתו בדרך כלל, אבל מכבי איפשרה לליטאים לעשות זאת. מכבי ת”א לא הצליחה לעשות מספיק עצירות בהגנה ולמרות השיפור בפן הזה בתקופת ספרופולוס, עדיין יש חוסר תיאום שנתן מספר סלים קלים לקבוצה הממושמעת והסבלנית מליטא. גם הכיסויים בריבאונד ההגנה בחלקים קריטיים של המשחק היו בעוכרי הצהובים.
נכון שקנדריק ריי נפצע, אבל פתאום הוא נהפך למושיע החסר? ג’ון דיברתולומאו לא שותף מספיק גם בהעדרו ונכון שקשה לשחק בהרכב של ווילביקן וברתולומאו ביחד, אבל זה היה מתבקש. גם ההגנה על קלעי השלוש של היריבות לא טובה מספיק. שחקנים עוברים דרך החסימה באיחור או מבצעים חילוף שבו קלעי השלוש הליטאים, לאו ווסטרמן, ארתורו מילאקניס ואדגראס אולאנובס קלעו בקלות מול השחקן השומר השומר שלהם. כל ז’ליגיריס קלעה 15 שלשות באחוזים מדהימים. זה היה שיא שלה העונה וכמעט אף זריקה לא הייתה בחוסר שליטה וכך היא הגיעה גם יותר פעמים לקו מאשר מכבי (17 מ-20 לעומת 7 מ-10).
מכבי תגיע למשחק הבא מול ארמאני מילאנו בבית עם לחץ גדול והגיע הזמן שהשחקנים יבינו שהם צריכים להעלות את הרמה בהגנה, בהתקפה, באחריות בלקיחת הזריקות וביצירת משחק קבוצתי, שייתן לספרופולוס את האפשרות לנצל כל שחקן ושחקן בעמדתו החזקה.