מכבי תל אביב הגיעה למשחק החשוב נגד באסקוניה כשברור שעוד הפסד ביתי יהיה אגרוף בפרצוף. לצערם של הצהובים, זה בדיוק מה שהם קיבלו.
ספרופולוס הגיע למכבי רק לפני פחות מחודש, לפני המשחק נגד אנדולו באיסטנבול, והוא קיבל הרבה קרדיט. נכון, מאמן חדש זו אווירה חדשה וגם אולי דרך חדשה, אבל גם הוא עדיין לומד את הקבוצה תוך כדי תנועה. ספרופולוס, כמו יריבו פרסוביץ’, נוקט ברוטציה ארוכה ולפעמים במגרש רצות חמישיות לא מאוזנות ולא מתורגלות שמנציחות את חוסר האיזון בקבוצה. לעיתים היו על הפרקט חמישה שחקנים שגם המאמן לא האמין שישחקו ביחד.
ברור שהבעיה הראשונה של מכבי היא שאלת הרכז. אז נכון, פארגו פצוע, אבל אנחנו כבר במחזור ה-12 ולפחות באירופה מכבי עדיין ללא רכז, למרות הניסיון הכושל להחתים את סשנס לפני מספר שבועות ושחרורו הלא ברור. גם ווילבקין נפגע מכך שהוא אמור לשחק כרכז, וההתקפה האחרונה היא דוגמה מובהקת לכך – הוא היה צריך להוביל את הכדור במקום שרכז או מוביל כדור אחר יעשה זאת, והקבוצה תיצור תרגיל שישחרר אותו לקליעה. ריי, שהיה במשחק סביר, הוא לא רכז ודיברתולומיאו, שהצטיין בעמדת הרכז בליגה בשבוע האחרון, הוא הרכז הרביעי באירופה. גם בוויטוריה הוארטס וגריינג’ר היו רעים והזיקו לקבוצתם, אבל וילדוסה, הרכז הטוב יותר, שיחק בדקות החשובות והמכריעות בסיום.
תמיד כשבאים שחקנים מה-NBA נותנים להם הרבה קרדיט, ומתפלאים למה יש האומרים שזה כדורסל שונה ושצריך ללמוד את הכדורסל האירופי. טאריק בלאק הובא לפה עם הרבה תקוות, בראיונות הוא נשמע אינטיליגנט ומשכנע, אבל הוא לא ממצה את הפוטנציאל שיש לו והדבר בא לידי ביטוי במיוחד מול באסקוניה, כשהעבירות שהוא עשה היו חסרות אחריות וחסרות היגיון. למעשה, כל אחת מהחמש הייתה פחות במקום מזו שלפניה, והוא השאיר את הקבוצה לזמן ארוך בלעדיו. כאן בא שיקול קצת מוטעה של ספרופולוס, שהתחיל את הרבע הרביעי עם אובראיינט, לו היו ארבע עבירות. מיד בתחילת הרבע הוא ביצע עבירה חמישית וכך הגיעה הקבוצה לדקות המכריעות בלי שני הגבוהים הבכירים שלה. שנגליה חגג, כי לא היה מאצ’-אפ נגדו, וכשמכבי הלכה עליו בדאבל-אפ (שמירה כפולה) שלא בוצע נכון, שנגליה החכם והמנוסה מצא במסירה נהדרת שוב ושוב שחקנים בצד הנגדי לשלשות מכריעות והכריע את מכבי.
נכון שמכבי שיחקה השבוע שלושה משחקים, אבל זו לא הסיבה להפסד לבאסקוניה. הגנה היא דבר חשוב בכדורסל ומאמנים יוונים הם בדרך-כלל חסידים של הגנה והשקעה בהגנה. כשבונים קבוצה, צריכים להסתכל לא רק על היכולות ההתקפיות של השחקנים שלך, אלא גם לבחון את רמת ההגנה שלהם, וכאן יש למכבי בעיה, כי מהחמישייה שפתחה לא היה מאץ’-אפ לשנגליה ומצד שני רק קיין וזוסמן הם שחקני הגנה טובים מבין הגארדים, ואז אנחנו מקבלים שגיאות הגנתיות במצבים מכריעים. כבר השבוע בליגה ראינו שמכבי לא מצליחה לעצור את קוק מנס ציונה או אפילו את כארם משעור, שלא נדבר על עצירת ג’נינג והיליארד ובטח שלא את פואריה ושנגליה, שגם הם לא יהיו ככל הנראה בפיינל פור.
מכבי של אחרי המחזור הזה צריכה לעשות מסע ניצחונות של 70% הצלחה כדי להגיע להצלבה ועד היום יש לה 3 מ-12, שזה 25%, אז אפשר כבר לומר שבחירת השחקנים הייתה בעייתית, למרות השקעה כספית טובה. העובדה שישנו מאמן חדש שעדיין לא מכיר את הקבוצה מביאה שוב למצב שבאמצע דצמבר הקבוצה נמצאת שוב עם סיכוי קטן להגיע לאחד משמונה המקומות הראשונים, שלא נדבר על חלום הפיינל פור שהיום הס מלהזכירו.
הניצחונות על דרושפאקה ובאיירן הביאו עמם שמחה רבה שאפשר להבין אחרי התסכול והאכזבה מתחילת העונה הנוראית, אבל מי שהיה בוחן את הדברים במקצועיות ובשפיות היה מבין שיש בעיה. לעומת זאת ויטוריה שמחה ובצדק אחרי ניצחון ביתי על צסק”א, להבדיל אלפי הבדלות.
בשבת מכבי חוזרת לקלאסיקו הישראלי נגד הפועל ירושלים. נכון, מכבי מגיעה אחרי הפסד, אבל גם ירושלים מגיעה אחרי הפסד לא.א.ק. כולם מזלזלים בליגה ואומרים שעוד יש הרבה זמן עד שנגיע לשלבים החשובים אבל צריך לזכור שמכבי וירושלים נאבקות גם על אירוח הפיינל פור בליגה ואי אפשר לזלזל בזה, אז למשחק הזה יש חשיבות רבה.