מכבי תל אביב יצאה למשחק חשוב בברצלונה ואחרי שלושה הפסדים בארבעה משחקים, היא הייתה צריכה ניצחון. אז נכון, מן הצד השני היא פגשה במועדון גדול שמחזיק בהרבה תארים, אבל מזה מספר שנים שלמרות השקעות רבות והחתמות גדולות ברצלונה היא לא מהמועדונים הגדולים בכדורסל האירופאי. יחד עם זאת, זו לא קבוצה שאפשר לזלזל בה וזה לא מגרש שאפשר לזלזל בו.
במכבי הודיעו לפנות ערב על הפציעה התורנית, כאשר מספר שעות לפני המשחק נודע כי טאריק בלאק נפצע בדרבי (שהיה, כזכור, ביום ראשון) ולא ישחק, כך שמי שעלה בחמישייה היה אלכס טיוס, שבשבוע האחרון זכה לביקורת רבה, בעיקר בנוגע לשריר החשק. אז הערב, כשהוא קיבל צ’אנס, בעיקר במחצית הראשונה, הסתבר שיש לו מה לתרום.
במחצית הראשונה לא היה משחק גדול. ברצלונה, בהתאם לשיטת האימון של מאמנה הוותיק סבטיסלב פסיץ’, סיפקה הגנה חזקה ושיתפה רוטציה של עשרה שחקנים, דבר שפגע בהובלה שלה בסוף החצי ונתן הרגשה של יחסי כוחות שקולים כשהמחצית הסתיימה רק ב-33:34 למארחת. אבל במכבי ווילבקין שחזר מפציעה לא היה בכושר טוב וגם ההגנה של ברצלונה טיפלה בו כראוי.
אם במחצית עוד הייתה אופטימיות, אז הגיע הרבע השלישי, בו מכבי קלעה רק 7 נקודות, מול 25 של הספרדים. היה זה רבע שלישי עם הרכבים לא מתואמים ולא אפקטיביים ועם קבלת החלטות רעה של רול וקיין, שמקבלים קרדיט לא מוגבל. מצד שני ברתולומאו, מצטיין הדרבי, לא מקבל את הקרדיט הראוי. צריך לשאול מדוע קנדריק ריי מקבל 13 דקות וברתולומאו רק 8, שלא לדבר על זוסמן שקיבל רק 4 דקות. וזה בלי בכלל להזכיר את נימרוד לוי, שכיכב בדרבי וזכה לתשבוחות מספאחיה, אך לא זכה לדקה של שהייה על הפרקט בברצלונה.
ובכן, הרוטציה וההיררכיה לא ברורות, שחקנים דורכים אחד על הרגליים של השני, ההגנה לא מתואמת ועכשיו הצהובים כבר נמצאים במאזן של 4:1. נכון, ההגרלה זימנה לצהובים פתיחה לא נוחה וגם ההכנה הייתה קשה, אבל מכבי צריכה ויכולה הייתה להיות במצב טוב יותר בתחילת נובמבר.
ריאל מדריד מגיעה בשבוע הבא לתל אביב ומה נאמר - צריך לנסות להשיג ניצחון גם נגד ריאל, כי כדי לעלות לשמינייה הראשונה צריך לנסות לנצח כל משחק, אחרת הטבלה בורחת. ולא לשכוח שבתווך יש בליגה עוד ביקור בגליל.
לסיכום, מכבי נראתה בינוני ומטה בחצי הראשון ורע מאוד ברבע השלישי. נכון שיש פציעות, פארגו ובלאק לא שיחקו, אבל גם בלי פארגו ובלאק צריך לראות רמת משחק טובה יותר. אבל אין מנהיג, אין מי שייקח את הקבוצה על כתפיו, כולם עם שפת גוף לא חיובית אבל גם לא שלילית, מן חוסר הבעה כזה, וזה צריך להדאיג כי משם דברים צריכים להתחיל.
מכבי לא עצרה את דה קולו, לא עצרה את קלאטיס, לא עצרה את הגארדים של אולימפיאקוס ובעמדה הכל-כך חשובה אין מי שייתן מצ’-אפ. אולי צריך בכל מקרה להחתים רכז, כי כרגע עמדת הרכז לא מספקת את היכולת הדרושה והראויה ליורוליג, לא ברמת ההתקפה וניהול המשחק ולא ברמה ההגנתית נגד רכזי וכוכבי הקבוצות האחרות.