הערב נרשם בסמי עופר שיא הביזיון מבחינת מכבי חיפה. פשוט התפרקות של הירוקים, שגרמו לכך שראינו תמונות קשות בסמי עופר.
מוחמד אלאך הגיע למכבי חיפה במטרה לשדרג אותה ולשנות את המועדון, אך בשטח לא נראית ההשפעה של ההולנדי. הוא ופרד רוטן קיבלו הכל במטרה לשנות את הקבוצה. אך לא קיבלנו שום שחקן הרכב משמעותי, לא קיבלנו שום שחקן ישראלי או שחקן זר מוביל. השחקנים הכי מסוכנים של הירוקים מול מכבי נתניה היו ילדים מהנוער, מוחמד עוואד ועמית זנטי.
נכון, מכבי חיפה קופחה ע"י השופט שלום בן אברהם, שאיבד שליטה על המשחק במחצית השנייה, וריינן לא היה צריך להיות מורחק. מבחינת מכבי חיפה, זה היה מבחן אופי שהיא לא עמדה בו. אגב, האדום לסאן מנחם היה מוצדק, שהגיע לאחר שהוא איבד את הראש ועשה טעות קשה.
שוב ניהול משחק לקוי של הצוות המקצועי של מכבי חיפה; ראינו איך הקבוצה נופלת דווקא בדברים הקטנים. לא ברור איך סיידובה סומא, שחקן הרכש של מכבי חיפה, לא מקבל דקות. הוא הגיע כדי להוביל את הקבוצה. עוד דבר הזוי קרה מבחינת המועדון הירוק, כאשר בדקה ה-70 סומא נקרא לספסל, כולם חשבו שהוא הולך סוף-סוף להיכנס, אבל הוא נשאר לשבת על הספסל.
גם לא ברור איך החלוץ קראמר משחק 90 דקות במועדון כמו מכבי חיפה. עוד דבר שלא מובן, הוא איך חבשי שחזר לאחר עונת השאלה יוצאת מן הכלל בבני יהודה, לא מקבל את חולצת ההרכב, כדי לבנות אותו ולהרוויח בלם להרבה שנים. זו אמורה להיות החלטת מועדון, כדי שיהיה בלם מוביל בשנים הבאות.
פיטורי רוטן הם נכונים מבחינת מכבי חיפה, אך הם ממש לא הפתרון. הכדור כעת בידיים של יענק'לה שחר, רק הוא יחליט איך ייראה המועדון שלו. זה הזמן לעשות שינויים עמוקים בלי פחד, בלי חששות. צריך הרבה אומץ ואני בטוח שלשחר יש את האומץ הדרוש. ושוב, זה לא רק המאמן, כי הבעיות של מכבי חיפה הן הרבה מעבר למאמן.
מכבי חיפה ירדה למקום ה-12 עם 6 נקודות מ-21 אפשריות; לראות ולא להאמין.