אם אנחנו רוצים לתת הנחות למכבי תל אביב לגביי היכולת, זה בלתי אפשרי מאחר והיריבה נחותה באופן בולט. פתיחת המשחק לא בישרה טובות עבור הקבוצה של ולדימיר איביץ’ כאשר מה שבלטו לרעה הם הססנות וחוסר תיאום, זאת לצד התלהבות של הארמנים, גרמו לשני מצבים מסוכנים ברחבה של פרדראג ראיקוביץ’ והחמצות של מוחמד קונאטה, חלוצה של פיוניק.
ככל שדקות המשחק נקפו מכבי נכנסו למשחק עם הנעת כדור קצת יותר טובה ומהירה, עם הצטרפות יותר מסיבית של שחקנים לעבר רחבת פיוניק, אבל זה לא מספיק. מכבי חייבת להיראות הרבה יותר חדה והחלטית בחלק הקדמי. בנוסף חייבת להיות הצטרפות ועזרה לארון שוינפלד מאייל גולסה ודור מיכה שצריכים להיכנס לעומק הרחבה הארמנית בתדירות הרבה יותר גבוהה.
פעולות אישיות של עומר אצילי ואלירן עטר הפכו את המשחק ליותר מסוכן ליד הרחבה הארמנית אבל זה לא מספיק. חייבת להיות תמיכה הרבה יותר מסיבית של אלי דסה ואנריק סבוריט באגפים.
מכבי חייבת להתחזק בפליימייקר או 50/50 התקפי שיכול להוות איום על שער היריב שיודע לעשות כניסות לעומק ושיכול לעזור בהנעת הכדור. פתיחת המחצית השנייה הייתה בבואה תואמת לפתיחת המשחק. הארמנים יצאו הרבה יותר מחויבים ומסוכנים למחצית השנייה וסיכנו את שערה של מכבי ללא הרף, תוך כדי משחק הגנה מבולגן וחסר תאום עם תוספת של חוסר אגרסיביות של הצהובים שנתנה לארמנים להפוך לדומיננטיים ומסוכנים. זה מה שגרם להם להאמין כי ביכולתם לחולל הפתעה כאשר הם מרגישים שמכבי לא מפחידה כפי שחשבו אולי לפני המשחק.
ככל שעברו הדקות הארמנים קיבלו יותר ויותר ביטחון. מצד שני ולדימיר איביץ’ צריך להיות מודאג ממה שהוא ראה היום גם מבחינה הגנתית ובעיקר מבחינה התקפית, שם מכבי לא מצליחה להביא את יכולתה לידי ביטוי, למעט פעולות אישיות מעטות של עטר ואצילי, זה לא מספיק והציפיות בנוגע לחלק ההתקפי הרבה יותר גבוהות.
בנוסף איביץ‘ צריך לצאת מרוצה מהתיקו המאופס בחוץ, להפיק לקחים ולהסיק מסקנות נכונות איך משפרים את הליקויים לקראת הגומלין. למרות המשחק החלש של מכבי היא עדיפה בכמה דרגות על היריבה הארמנית ואני מאמין שזה יבוא לידי ביטוי בגומלין בשבוע הבא בנתניה.