האיכות בסופו של דבר נתנה את אותותיה, זה בא לידי ביטוי בפעולות האחרונות והמשמעותיות בחלק הקדמי של נבחרת ברזיל.
פתיחת המשחק שלה מול מקסיקו הייתה חלשה ומאכזבת, הנעת הכדור הייתה איטית, עם שילוב של חוסר יצירתיות בחלק הקדמי למעט הברקות מינימליות בעיקר של ניימאר.
מצד שני, מקסיקו הגיעה למפגש הזה מוכנה בצורה יוצאת מן הכלל מבחינה טקטית, שלישיית מרכז מגרש מצטיינת, אגרסיבית, דינמית וקצבית, שהוציאה את העוקץ מהקישור של ברזיל והכתיבה את הקצב במחצית הראשונה. אך היא סבלה מליקוי בולט בפעולה האחרונה, בקבלת החלטות לא נכונה באזור רחבת שערו של אליסון.
במחצית השנייה היה סיפור שונה לחלוטין, ברזיל יצאה בצורה יוצאת מן הכלל למחצית זו, מחויבת, תוססת, מלאת תשוקה, ואני חושב שהכי חשוב מבחינתה היא קבלה בגדול את וויליאן. עד המשחק עם מקסיקו הוא לא הפגין משחקים טובים במונדיאל הזה, והיום הוא היה השחקן הטוב על המגרש עם פעולות אישיות מצוינות ועזרה גדלה מצדו של ניימאר, קוטיניו וסימנים של כניסה לעניינים מצדו של ז'סוס.
ברזיל עושה רושם מקבלת ביטחון ממשחק למשחק ונראה שהאווירה בתוך המערכת עצמה טובה. צ'יצ'י משרה על השחקנים את האווירה הנכונה עם שפת גוף נכונה, רגועה ושקטה. הוא משפיע לטובה על הנבחרת שלו. אבל ברזיל עדיין סובלת מחוסר יציבות, כמו במחצית ראשונה חלשה, לעומתה המחצית השנייה הטובה עם עליות וירידות ביכולת ממשחק למשחק.
מקסיקו יכולה לצאת גאה בעצמה מהמונדיאל הזה. היא גילתה יכולת משכנעת, עשתה קפיצת מדרגה מאוד משמעותית שמבשרת מבחינתה אופטימיות לגבי העתיד.
לטובת הכדורגל אני מאוד שמח שברזיל ניצחה ונראה אותה ברבע הגמר. איבדנו עד עכשיו מספיק נבחרות איכותיות, ולא יכולנו להרשות לעצמנו לאבד היום גם את ברזיל.
אני מקווה שנמשיך לראות את ניימאר, וויליאן וקוטיניו ביכולת שראינו אותם היום במחצית השנייה ביחד עם ההגנה היציבה, זה יכול לגרום לכך שנהיה עם ברזיל עד היום האחרון של המונדיאל.