1.אם יש למועדון כדורגל DNA, הקבוצה של הפועל תל אביב מודל 2018 לא נושאת אותו. כי לא זכורה בתולדות המועדון קבוצה שדורסת כך ליגה, כשהיא שועטת במהירות שהייתה גורמת גם לרחמן שבשוטרי התנועה לרשום דו"ח לסבתא חביבה על נהיגה איטית בכביש מהיר. המשחק של היום, אין הרי אופייני ממנו לעונה המוזרה הזו, שבה הכל הולך להפועל, אפילו אם הולך לה הפוך. שתיים וחצי קורות של הפועל פתח תקווה, ארבעים וחמש דקות שבהן אפילו פייסל (איזה שם נהדר) לא ריגש. לחשוב שאם היו משחקים מחצית כדורגל ארבעים וחמש דקות כמו ששיחקו עד לפני חצי דור, היינו יורדים למחצית בתיקו אפס. לפחות אז לא היו שורקים בוז לאדי גוטליב.
2.אהבנו את האקסטזה של קובי רפואה, שלווה במבט חינני ומטורף, כי "הטירוף החיובי” הזה, יכול רק להועיל, בעיקר כשהוא מלווה במחויבות ויכולת, ואת זה בלי ספק הראה קובי רפואה בעונה הזו. זה בדיוק הזמן שבו אמורים כבר הניסנובים ורפואה לבנות את הסגל לעונה הבאה, ודומה שאפשר לסמוך עליהם. הניסנובים הוכיחו כבר, לידיעת הקורא הקפטן האהוב אביחי ידין, שלמען הפועל יש להם דם קר ומסגרת תקציב קרה עוד יותר, אתה אביחי כבר הוכחת שאתה אוהב את הפועל, רדו מהעץ והכותרות ותגיעו לפשרה. בעונה הבאה נזדקק לכולכם בכושר טוב, בכל זאת יש דרבי.
3.ברוח החג, הגיע הזמן לסיכומים, ואין להכחיש, בן פורת יוסף עלי עין, שהשנה שחלפה עלינו, קהל קדוש, הייתה לא רעה בכלל. מכבי שוב לא בפיינל פור, ספק (בכדורסל) אם תיקח אליפות, איש לא יודע מי הסגן של בר כוכבא, אבל כולם יודעים מי הסגנית, גם אם לא הראשונה, של באר שבע, ניצחנו שני דרבים בכדורסל, ולא הפסדנו אף דרבי בכדורגל. חג שמח, קהל קדוש, תרבחו ותסעדו.
4.ברכות לברק בכר המרגש. על אף שלא נולד בהולנד, מנצח על אליפות שלישית שאינה פשוטה, תוך שהוא משלב בינואר את ניב זריהן וחנן ממן, והופך אותם למאור בוזגלו וטוני וואקמה. ברכות גם לאלונה ברקת, אפילו שלא נולדה בקנדה, עושה בית ספר בשנים האחרונות לכל הגברים המכובדים של הכדורגל הישראלי. ותודה גם לג'ורדי קרויף, האמינו לי שאם בכר היה בעמדה שלו, מכבי לא הייתה סגנית האלופה.
5.ויסלחו ידידי אוהדי מכבי תל אביב על שבאחד מרשימותיי האחרונות בירכתי אותם מבעוד מועד על זכייתם באליפות המדינה לשנה זו. ונכון שאין זה תירוץ לפרשנותי הקלוקלת והמופרכת, אבל באמת לא יכולתי לדעת, אלוהי וקרויף עדי, שמכבי יתחפשו בחודשיים האחרונים למכבי פתח תקווה בימי השפל שלה, ושמיץ' גולדהאר יכריז שהמאמן הדגול קרויף, לא היה מגיע לאן שהגיע, עף הביתה בסוף העונה, כשהקבוצה שלו מרוחקת למרות הכל, נקודות ספורות מצלחת שאותה לא ראתה כבר שנים. מחילה חברים, סליחה שטעיתי.