תמיד אהבתי את הכדורגל האנגלי. למה? מכיוון שכל קבוצה באה במטרה לנצח את השנייה, זה יוצר מעברים מהירים ונהדרים, ולכן המשחקים שם נראים מאוד אטרקטיביים לצופה במגרש ולמי שרואה דרך המסך בבית.
מה שקרה הערב במחצית הראשונה בטוטו טרנר דומה לכדורגל אנגלי הרבה יותר מאשר לכדורגל מהליגה הישראלית. לו זר היה נקלע למשחק עצמו והיה צופה, הוא היה אומר שהכדורגל הישראלי ברמה גבוהה.
אם הכדורגל הישראלי רוצה באמת להתקדם, משחק העונה הערב צריך להיות הבבואה של הליגה. כמעט ולא ראינו בחצי הראשון שום טקטיקה, הרצון היה להגיע כמה שיותר מהר לשער היריבה. יש לציין גם ששתי הקבוצות הגיעו להרבה מצבים.
שחקני הפועל ב"ש חוגגים (נעם מורנו)סילבסטר, שהוא גולר מלידה, החטיא משני מצבים קורצים שזה לא אפיוני לו בכלל. מנגד, ב"ש, בהתקפות מעבר קטלניות בראשותו של ניב זריהן הצעיר והכישרוני, הכריעה את המחצית הראשונה. זריהן, עם רגל שמאל הקטלנית שלו, היה מעורב בגול הראשון של בן שהר וכמובן עשה שער ענק במבצע אישי מדהים.
עדיין לא הספקנו להירגע מעלליו של זריהן בחצי הראשון, וכבר בפתיחת המחצית השנייה, שוב במבצע אישי ושוב בשיתוף פעולה עם חנן ממן, הוא הפציץ לרשת בטכניקה גבוהה את השער השני שלו והשלישי של הדרומיים.
עם כל הכבוד להפועל ב"ש, כל הכדורגל שהם יצרו הערב במשחק העונה היה מעברים (מתפרצות), בזכות הכישרון והמהירות של החלק הקדמי. מליקסון, ממן וזריהן עשו את ההבדל. מליקסון ללא ספק בעל הבית של הקבוצה הזו, מבחינתי הוא המנהיג הבלתי מעורער שלה, חנן ממן נראה כמי שגדל ומשחק במועדון כבר שנים, ההתאקלמות שלו נפלאה.
שחקני בית"ר מאוכזבים בסיום (רדאד ג'בארה)אי אפשר שלא להחמיא לבית"ר ירושלים; למרות הפיגור, לרגע אחד הם לא חשבו להרים ידיים, מכיוון שהרמה המנטלית של הקבוצה היא מהטובות בליגה. בית"ר הגיעה לגמר הגביע והיא מתמודדת ראויה לאליפות, היא לא נפלה לרגע מב"ש, המחצית השנייה הייתה בשליטה מוחלטת שלה. רק חבל שהיה יותר מדי בלאגן במשחק ההתקפה של הירושלמים, כי אחרת, אם קצת יותר סדר, הם היו יכולים להבקיע יותר שערים. בדקות האחרונות כולם בבית"ר ניסו להציל את המולדת, עם קצת יותר ריכוז ב"ש הייתה יכולה להכפיל את התוצאה.
לסיום, ראינו אחלה משחק העונה וכנראה שראינו את האלופה שבדרך בפעם שלישית ברציפות. מה שמייחד העונה את הקבוצה של בכר, שהיא בדרך לאליפות בדומיננטיות של השחקנים הישראלים, בניגוד לשנתיים החולפות בהן האליפויות היו בדומיננטיות השחקנים הזרים שלה.
בכר יודע לזהות בדיוק את מי צריך להרכיב ובנה גם תכנית מסודרת, כאשר המאמן יודע כמה כל שחקן יכול בדיוק לשחק ומי צריך להיכנס במקומו. כך בכר ידע למה הוא התעקש להביא את חנן ממן כבר בינואר מהפועל חיפה, לתת במשחק כזה לניב זריהן לשחק כאשר על הספסל היו לו לא מעט שחקנים, או אורן ביטון שהגיע מקריית שמונה.