אין ספק שקיבלנו הערב בסמי עופר אווירת כדורגל יוצאת מן הכלל, עם שני חצאי גמר מותחים ומעניינים. עידן ורד יכול לעשות את ההבדל בין עונה טובה של בית"ר ירושלים לעונה גדולה. עם כניסתו של הקשר שחזר ממחלה במחצית השנייה ראינו את הירושלמים משתלטים על העניינים. הקבוצה הייתה נחושה, אגרסיבית. ברגע שקריית שמונה נתנה לבית"ר לצאת להתקפות מתפרצות נגמר סיפור המשחק מבחינתה.
אבל אין ספק שמעל הכל, יקוב סילבסטר הוא הבינגו הגדול של אלי טביב. השחקן שבעל הבית של בית"ר הביא בינואר הוא גולר מלידה והבקיע צמד שערים יוצאים מן הכלל. יש לו טכניקה בראש וגם ברגל, איזה יופי של חלוץ. צריך לציין גם את חן עזרא עם מחצית שנייה מצוינת ובישול נהדר בגול השני.
לא מעט ביקורות ספג המאמן בני בן זקן לאורך העונה, אבל בשקט בשקט הוא מוביל את בית"ר לאחת העונות הגדולות שלה בשנים האחרונות והוא צריך לקבל את הקרדיט המלא. גם השילוב בין אלי טביב לבין אלי אוחנה נראה כמו שילוב מנצח עבור בית"ר ירושלים. הנוכחות של אלי אוחנה במועדון ובחדר ההלבשה מול השחקנים עושה את ההבדל, ובגדול.
לבית"ר ירושלים הייתה מחצית ראשונה רעה מאוד. הקבוצה מהבירה הגיעה לא מוכנה למשחק, לא מבחינה טקטית, סדר או ארגון. היו מרחקים עצומים בין חוליות הקבוצה, מרכז השדה כמעט ולא היה קיים, ורק במזל גדול התוצאה לא הייתה גבוהה יותר מצד הקבוצה של קריית שמונה.
מנגד, הקבוצה של חיים סילבס הגיעה מוכנה, מאורגנת, מסודרת ונחושה. יודעת בדיוק מה שהיא רוצה מעצמה, כאשר השחקנים שלה היו ראשונים לכול כדור, אגרסיביים ומאמינים. האסלביינק היה פשוט בלתי ניתן לעצירה בחצי הראשון, שחקן בעל יכולות אישיות מרשימות שלבטח בעתיד נראה אותו באחת הקבוצות הגדולות.
כל זה עד המחצית, עד שבית"ר שינתה את המערך, עשתה את השינויים שצריך, קריית שמונה הורידה הילוך, ונפלה במלכודת של בית"ר עם ההתקפות המתפרצות ונמנעה הפתעה גדולה והירושלמים יזכו לשחק בגמר הגביע שייערך במגרשם הביתי.
במשחק הראשון שהיה הערב ב’סמי עופר’, ניר קלינגר מאמן הפועל חיפה הוכיח שהכינוי ‘התחת של אברם גרנט’, צריך לעבור להיות ‘התחת של ניר קלינגר’. אי אפשר להגיד על הפועל חיפה מילה אחת טובה על המשחק הזה. ראינו במשחק חצי הגמר שלה מול הפועל רעננה קבוצה אנמית על סף הפתטית בחצי הראשון שלא הגיעה לשום מצב.
כל השחקנים היו צל של עצמם, במיוחד גילי ורמוט שזה היה אחד המשחקים הגרועים בקריירה שלו, כשכל מה שקלינגר ניסה לא עזר. בדקה ה-20 הוא עיבה את מרכז המגרש והזיז את ורמוט מהקו למרכז המגרש, אבל זה גם לא עזר. הפועל חיפה הייתה חסרת אונים. הפועל חיפה עלתה לגמר הגביע בזכות מזל והשוער שלה וללא אלילת המזל, לא היה מגיע לה לעלות.
הקבוצה הקטנה מרעננה שהגיעה לסמי עופר הייתה מאורגנת, מסודרת, מתוקתקת, על כל מטר במגרש כל שחקן ידע מה לעשות. לכאורה הם שיחקו עם שני קשרים בלבד במרכז המגרש, נמניה ניקוליץ' ובן בנימין, אבל העזרה של מוחמד כליבאת ששיתק את שמואל שיימן ורועי זיקרי ששיתק את דור מלול והכניסות שלהם למרכז המגרש בכל רגע נתון, הפכו אותם לקבוצה מאומנת שיודעת מה היא רוצה מעצמה.
בדקה ה-60 ניר קלינגר עשה שינוי ועבר לשחק עם 3 בלמים, והסיט את גל אראל לעמדת הקשר האחורי. מאותו רגע הפועל חיפה החלה לשחק כדורגל כשאותו אראל הפך להיות הכדורגלן הבולט, והוא היה גם זה שהציל מקו השער גול בטוח של רעננה, וההצלה הזו העלתה את חיפה לגמר.
בכדורגל צריך מזל, ושיש לך בשפע ממנו כל השנה, אז כנראה זו העונה שלך. כן ניר קלינגר, כנראה שכל מה שתעשה לטוב או לרע, בסוף יגיע אדון מזל. בסופו של דבר הערב במבחן התוצאה קלינגר מצליח ובגדול. הפועל חיפה המשיכה בעונה החלומית שלה וגם במשחק פחות טוב היא שווה גמר גביע. היכולת בסופו של דבר בגביע פחות חשובה, זוכרים בסוף מי עלה לגמר וזו הפועל חיפה שחייבת הרבה לארנסטס שטקוס שעשה את העבודה מעל המצופה. המחמאות לקורצקי ורעננה, חלום הגביע נשאר בחיפה.