גמר גביע המדינה היה צמוד ומרתק והסתיים עם סל ניצחון מדהים של המצטיין במשחק הערב (חמישי) בהיכל מנורה מבטחים, גלן רייס ג’וניור, שהעניק את הגביע להפועל חולון תוך פגיעה קשה ברצף הזכיות בגביע של מכבי תל אביב, שזכתה בתואר גם בשלוש השנים האחרונות, הגרועות שלה.
קודם כל צריך לפרגן להפועל חולון על כך שהגיעה לגמר עם שלושה זרים, ללא קורי וולדן הפצוע, והכתיבה למעשה את קצב המשחק. דן שמיר ניהל את הרוטציה המצומצמת שהייתה לו בשקט ובקור רוח. היו שלבים שחלק משחקניו המובילים נפלו מהרגליים והוא בחכמה שיחק עם שניות של מנוחה והשאר השתמשו בשאריות השרירים שלהם וגם בעידוד של האוהדים.
ארבעת גיבורי הניצחון היו רייס ג’וניור הנפלא, טו הולוואי, שהתמודד נפלא עם פייר ג’קסון ועם נוריס קול וניצל בדקות מסוימות את ההתרכזות של הגנת מכבי ברייס ג’וניור כדי להשיג סלים חשובים לקבוצתו, גיא פניני, המנהיג בעל הניסיון וחכמת המשחק, כאשר גם ג’ו אלכסנדר נאבק עם הגבוהים של מכבי ת”א, אלכס טיוס, דשון תומאס וג’ייק כהן, ולא ויתר להם.
רייס ג’וניור נתן תצוגת משחק מדהימה, הוא שחקן מדהים שאף קבוצה באירופה לא רצתה להחתים אותו ונקלט נהדר בחולון. שמיר וכל הקבוצה מצליחים להכיל אותו. השאלה הגדולה הייתה כיצד הוא יתפקד בגמר והוא ענה עם תצוגה התקפית אדירה של 28 נקודות וקינח בסל ניצחון מדהים שיהפוך לסרט ויראלי ברשתות החברתיות. אבל, הוא הפתיע אותי בהגנה, כשלקח ריבאונד וגם בשקט הנפשי שלו במשחק. עובדה שמכבי ת”א לא מנעה ממנו את קבלת הכדור ונתנה לו יותר מדי אחד על אחד. קשה לשמור עליו ללא הגנה קבוצתית טובה ומכבי לא הראתה היום שום יכולות בנושא.
הגנת חולון הייתה מוכנה טוב יותר לתרגילי ההתקפה של מכבי, סגרה אותם וניהלה קצב משחק שלא נתן למכבי לפתח את המשחק המהיר שלה, להוציא מספר דקות ברבע הרביעי בו פייר ג’קסון השיג מספר שלשות ומסר נפלא לטיוס המצוין. לשם כך, שמיר לקח פסק זמן ושיפר את ההגנה שלו.
ברור שהפסד בגמר הגביע מאיר בפרופורציה אחרת את העונה של מכבי ת”א, שבחודשיים האחרונים חווה ירידה בתוצאות, בחדוות המשחק, בקשר ובאמון בין המאמן לשחקנים. כל מאמצי ההחבאה של הצהובים לא נחשבים על הפרקט.
נבן ספאחיה הגיע למשחק אחרי ההרחקה בחצי הגמר וניסה להיות מאופק, אבל לא הצליח לשנות דברים במשחק. לא הייתה הפתעה הגנתית מצדו, להוציא מספר דקות של איתי שגב על רייס ג’וניור. ההוצאה של בולדן מרשימת השחקנים למשחק כחלק מחמשת הזרים הייתה לדעתי שגיאה עוד לפני המשחק והתבררה ככזו במשחק.
כולם ידעו את יכולותיו וחשיבותו של רייס ג’וניור לחולון ומכבי לא הצליחה להוריד או לשבש כמעט כלום במשחקו. לא ראינו משחקני מכבי ת”א התעלות מעל הרגיל וככל שהתקדם המשחק תומאס ומייקל רול נסגרו נהדר על ידי הגנת חולון וכל תנופה או הובלה של מכבי נעצרה בפסקי זמן במקום של שמיר ובחילופי שחקנים נכונים.
בשוויון, הכדור עבר לחולון ל-24 השניות האחרונות. מכבי החליטה לא לבצע עבירה והיה ברור שרייס ג’וניור יקח את הכדור לבד. מכבי לא הביאה מספיק עזרה והוא קלע סל שייזכר לעוד הרבה זמן ושווה לראות אותו שוב ושוב. שנייה וחצי נותרה לסיום וג’קסון בהחלטה תמוהה נשלח להוציא את הכדור והתקשה לעשות זאת במקום לנצל את מהירותו ולתת לשחקן אחד למסור, וכך התרגיל לא הצליח.
רול, שהיה אנמי, הוכיח כי אי העלייה שלו בחמישייה וקיצוץ דקות המשחק שלו הייתה שגיאה. זו הייתה שגיאה גם לא להלביש את בולדן. כאשר אתה מפסיד בהפרש של סל, כל שגיאה, קטנה או גדולה, היא משמעותית וזה אכזרי.
מכבי איבדה את המומנטום, חולון קיבלה ביטחון ולמרות חסרונו של וולדן שיחקה עם בטחון מלא שייתן לה תנופה כרגע גם בליגה. בעיקר, היא נתנה למכבי מסר ברור על מאבק האליפות. היה זה שבוע נפלא של כדורסל, גם ערב חצאי הגמר וגם ערב הגמר היו מרתקים. הקהל נהנה ויצא מגדרו ונחכה לעוד ערבי כדורסל כאלה.