מכבי תל אביב פגשה את באמברג וכולם הבינו שזה משחק שחובה לנצח. הנתונים היו ידועים - באמברג היא קבוצת ההתקפה החלשה ביורוליג והקבוצה של נבן ספאחיה, ללא נוריס קול ועם דשון תומאס שבדיוק חזר מהיעדרות, חווה ירידה בהגנה בכל המשחקים האחרונים וגם ההתקפה כבר לא שוטפת.
לפני מספר שבועות, כולנו שיבחנו את המשחק נגד פנרבחצ’ה. ההגנה הייתה אז אגרסיבית ומאז החבורה בצהוב לא הגיעה לרמה הזו מול אף קבוצה כולל באמברג, שקלעה נגדה יותר נקודות ובעיקר יותר שלשות מהרגיל. דיאן מוסלי שהועבר לבאמברג מקבוצת יורוקאפ, גבר על כל גבוהי מכבי ת”א, באמברג הכתיבה את קצב המשחק וכבר ברבע הראשון קלעה 25 נקודות וגרמה למכבי לרדוף אחריה, כאשר פייר ג’קסון, כוכב של הדקות האחרונות, לא הגיע לחצי הראשון ודווקא מייקל רול וג’ון דיברתולומיאו, סוף סוף ביורוליג, הציגו רמה גבוהה. ג’קסון הסתבך בשתי עבירות כולל אחת בלתי ספורטיבית ודיברתולומיאו קיבל את המושכות וביחד עם רול השניים החזיקו את מכבי עד חזרתו של ג’קסון לעניינים.
מכבי ת”א לא הצליחה לעצור את האקס ריקי היקמן, כי ההגנה לא הייתה מתואמת והסבלנות של הגרמנים מצאה שוב ושוב שחקן חופשי לקליעה. מכבי אמנם ניצחה, אבל כאשר כולם ירגעו, יראו את המשחק וינתחו אותו, הם יראו שיש להם הרבה עבודה ומקום לשיפור במספר אספקטים. ההגנה חייבת להשתפר. מכבי לא מפעילה מספיק לחץ על הכדור, לא משבשת את הקצב והנעת הכדור של היריבות, הגבוהים מקבלים כדורים בקלות בצבע ומכבי צריכה להשקיע יותר במניעת ועצירת המצבים האלו.
לגבי שחקני החוץ, מכבי מתחילה בכל משחק עם נקודת התורפה של ג’קסון בהגנה ואז היא מנסה לשלוח בדרך כלל את דיאנדרה קיין לשתק את כוכב היריבה, אבל זה נותן לשחקנים האחרים לגיטימציה להיות קצת יותר רכים ואז אין מי שיעצור את היקמן לדוגמא, או קלעי שלוש אחרים שקולעים נגד הצהובים תמיד מעל הממוצע שלהם.
עכשיו נגיע להתקפה. אז נכון שג’קסון הוא שחקן מהיר בעל יכולות אישיות מדהימות ועם יכולת חדירה, קליעה, מסירה וקריאת המשחק, אבל ההתקפה של מכבי מניעה את הכדור לאט ואז הגנת היריבה כבר חוזרת לעמדות שלה. רק מספר התקפות בדקות שבהן מכבי חזרה מפיגור של שבע נקודות, היו במהירות המתאימה והקבוצה של נבן ספאחיה השיגה יותר סלים מתרגיל האאוט הטוב שלה מאשר במשחק התקפה מסודר וקבוצתי. גם תומאס תרם שני סלים חשובים בדקות החזרה של מכבי למשחק.
הניצחון הזה יתן למכבי ת”א עוד זמן של מאבק על מקום בשמינייה הראשונה, אבל למרות הניצחון, מכבי ת”א לא מוכנה להתמודד ברמות הגבוהות. באמברג לא תהיה שם והחבורה בצהוב יוצאת עכשיו למאבקים קשים נגד קבוצות אפילו יותר טובות מהגרמנים, ששוברים שיאים של הפסדי משחקים בשניות האחרונות גם אחרי שהם כבר מובילים. אינני יודע כרגע מתי נוריס קול יחזור, אבל אולי המשחק הזה היה משחק הכניסה של דיברתולומיאו ליורוליג ועל ספאחיה לשמור ולנצל את המומנטום הזה גם אחרי חזרתו של קול מהפציעה.
כארם משעור צריך להבין שהוא צריך להיכנס למשחק ולתת קודם כל הגנה ואז המאמן יוכל לתת לו יותר דקות, אבל אי אפשר להפיל את כל חולשת ההגנה עליו כי זו התעלמות מהאמת. ספאחיה מקפיד לעשות חילופים בין אלכס טיוס וארטיום פרחובסקי, אבל כאשר ג’ונה בולדן יוצא, צריך אולי לפעמים לפרק זמן קצר וקצוב גם לשלב את טיוס ופרחובסקי ולהתאים תרגילי משחק שונים בלי שחקן בעמדה ארבע, שמסוכן בקליעה מבחוץ. כבר השבוע מכבי תתקל בשני משחקים חשובים וקשים. הראשון באתונה נגד אולימפיאקוס ולאחר מכן מול יריבה באותו סדר גודל בדמות הכוכב האדום בלגרד שהשתפרה בתקופה האחרונה ונחשבת ליריבה מסוכנת.