1. הרי ידענו שיהיה מרגש. וזה מרגש לנצח את אשקלון בחוץ ובגשם, בתוצאה האהובה עלינו בכל הזמנים, וזה מרגש לראות את קורצקי משתולל אחרי השריקה, ואת יגאל אנטבי ( יגאל!!!) מניף אגרוף, שלא לדבר על עופר ורטה שכובש פתאום ומבצע בצורה מושלמת את סמל הפועל. וזה גם מרגש לראות את איציק שולמייסטר, ואת שי אליאס, ואת הבלם רז שלמה, שעד להיום לא שמענו עליו אבל אנחנו סומכים על אורי אוזן שבישר שהוא אחד מבלמי העתיד של ישראל, וזה גם נורא מרגש לדעת שהילד הזה שנראה איפה שהוא בין חטיבת הביניים לתיכון, הגיע מהנוער ולא זכה למקום בהרכב הראשון בזכות שיתוף פעולה בין מאמן מושחת לסוכן שחקנים רודף בצע. מרגש חברים, אפילו אם לא נשאר.
2. וההתרגשות הזו לא אמורה לעצום עיניים ולא להכיר בכך שהכדורגל ששיחקה הפועל בחצי הראשון, למרות הלחימה, היה על הסקאלה שבין גרוע למשעמם. מצד שני קשה לבוא בטענות לקבוצה שמורכבת בחציה משחקנים שהשדרן מזהה רק אם המצלמה מכוונת לספרות שעל גבם, ובחציה השני מכאלו שעד לפני שתי דקות וחצי פגשו את אלו שהיו אמורים לשלם להם משכורת בעיקר באולמו של כבוד השופט אורנשטיין. במחצית השנייה זה נראה קצת יותר טוב, בעיקר בזכות השיפור שחל במשחק של שחר הירש, והעזרה הקטנה מצידו של איינוגבה. בשבוע הבא, מול הפועל חיפה ומהראן (איזה שער מדהים איש יקר!) לאלה, זה יהיה הרבה יותר קשה, ובכל זאת מרגש. הרי יגאל (!!!) אנטבי על הספסל.
שחקני הפועל תל אביב חוגגים בסיום (משה חרמון)3. ואם כבר יגאל אנטבי, אז קח בבקשה את השחקנים לשיחה, ותסביר להם ששני צהובים בעשר דקות, ותודה לליאני שלא שרק את השלישי לשיש, זה, בלשון המעטה כדורגל לא חכם. אפילו אם זה מרגש.
4. וגם נורא מרגש שטוטו חזר, מרגש לקרוא את המגיבים הגזענים באתרים השונים ולדעת שאנחנו לא כאלו, ומרגש לקרוא את הדברים הנאים שכתב בדף הפייסבוק שלו. והוא יעבור בבקרה חברים, כי אם אורליצקי העביר חוזים מנופחים של כל מיני בומבות על סמך דף נייר שעליו מצוירים פסלים של האמן הצרפתי האנטישמי הנודע דגה, אין לי ספק שהוא יעביר את החוזה הרזה של טוטו על סמך ערבויות אישיות של האחים ניסנוב. גם הם מרגשים אגב.
5. ואולי אפתיע אתכם אם אומר שאני נשבע בחיי כלבי האהוב הרמן, שאני ממש מחבב את טל בן חיים. בעיני הוא בחור פיקח, שנון ומלא הומור, שלא מדקלם בעמדת הראיונות משפטים סתמיים, אלא שופך בכנות את אשר על ליבו, מבלי לדפוק חשבון. אז מה אם הוא קצת משוגע, מי כמו הרמן וכמוני אוהבים משוגעים. מצד שני חייבים לקבוע שהתגובה שהנפיקו מקורביו, לפיה קרויף בסרבו לשחררו "חושב רק על עצמו", נעה על הגבול שבין המשעשע לחצוף. כי על מי בדיוק אתה חושב ידידי טל כשאתה מבקש לעזוב בניגוד לחוזה ובמהלך העונה קבוצה שמתמודדת עדיין על האליפות. אבל מה אני מכניס את עצמי לצרות של אחרים, הרי הדבר האחרון שאני רוצה הוא לסכסך בין טל בן חיים לבין אוהדי סגנית האלופה.