מכבי ת"א לא טובה מיריבותיה

קראו לו משחק עונה, אך הוא היה רחוק מלענות על הציפיות. בעיקר כי גם מכבי תל אביב וגם הפועל באר שבע, שיחקו באופן אגרסיבי מדי, שקוף, איטי, התרכזו במרכז השדה ויותר פחדו לספוג מאשר רצו לכבוש.

באשר לאלופה, גם כשהיא מנצחת העונה, היא רחוקה מלהרשים. על התלות בערן זהבי דובר רבות, אך להוציא את ההתקדמות המרשימה של דור מיכה, אני לא מוצא איזושהי נקודת אור חדשה אצל הצהובים. אני בטוח שגם פאקו אייסטרן עדיין לא רואה את הקבוצה שהוא דמיין כשקיבל לידיו את המושכות. העונה, מכבי ת"א לא טובה יותר משאר יריבותיה לצמרת הטבלה וזה לא דבר שניתן היה לומר בשנים האחרונות.

מלבד ההתקפה, החולשה של הצהובים באה לידי ביטוי בעיקר בחלק ההגנתי. קרלוס גארסיה רחוק מהיכולת שהציג אשתקד וההחלטה השערורייתית של ארז פפיר שלא לשרוק לעבירה שביצע ולהרחיקו, עשתה הרבה חסד עם הבלם הספרדי. גם על הרוטציה הבלתי מובנת של המאמן הבאסקי דובר, אבל קשה שלא להיות מופתע - איפה נשמע על קבוצה שמשחקת פעם בשבוע ומשנה את ההרכב חדשות לבקרים? אני בטוח שמכבי ת"א הייתה הרבה יותר מסוכנת העונה, אם הייתה שומרת על בסיס קבוע בהרכב עם שינויים נדרשים בלבד. ואחד השחקנים שחייבים להיות חלק מהבסיס הקבוע הזה, הוא עדן בן בסט. נוסא איגייבור - לספסל.

מנגד, להפועל ב"ש יש מצרך נדיר - שחקנים זרים מצוינים. יש לעמוד ולהריע למערך הסקאוטינג של הדרומיים, שעושה עבודה נהדרת. האדומים של אלישע לוי משופעים בשחקני קישור אחורי נהדרים ואם שחקן כמו גל אראל פותח על הספסל כמעט כל משחק, זה אומר דרשני. הבעיה היא שכדי שב"ש תתמודד על האליפות, היא חייבת להגיע למשחקים גדולים כמו אלה ולקחת שלוש נקודות מול החולשה הזמנית של האלופה, בדיוק כפי שעשתה בסיבוב הראשון.

נוסא איגייבור. לא צריך לקבל מקום של קבע בהרכב (רדאד ג´בארה)

בניגוד לשתי העונות הקודמות, הפעם למכבי ת"א אין יתרון משמעותי מבחינת היכולת ביחס ליריבותיה לצמרת. אבל חשוב לזכור, עדיין יש לה את ערן זהבי, גם אם הוא מחמיץ פנדל פעם ב...

ליאני השופט הכי טוב בישראל, אלטמן כישרון אדיר
לטעמי, לירן ליאני הוא השופט הישראלי הטוב ביותר בעידן הנוכחי. גם במהלך ה-2:2 בין הפועל פתח תקווה למכבי חיפה הוא היה טוב, להוציא החלטה אחת שערורייתית ששינתה את המשחק. עקבתי אחריו בדריכות לאורך ההתמודדות וליאני תיפקד ללא דופי - הוא היה קרוב לכל האירועים, תמיד (גם בפנדל שלא היה), הצליח לשלוט בשחקנים, הסביר להם את החלטותיו בסבלנות וזכה לכבוד לא מיראת כוח, אלא הודות להתנהלותו האלגנטית והנכונה.

גם במקרה הפנדל שלא היה ולא נברא, ליאני התנהל נכון. היה זה דווקא שופט הקו אורן בורנשטיין שהטעה אותו. ליאני עמד מטר משמאל לאירוע ותחילה הורה לשגיב כהן לקום, שכן לא הייתה עבירה של דקל קינן. אלא שבורנשטיין קרא אליו את ליאני וסימן לו כי ראה תפיסת חולצה ודאית. אז נכון שליאני היה קרוב יותר וצריך היה להחליט על סמך מה שראה, אך כשאחד העוזרים שצפה באירוע מצידו השני, קורא לך ואומר כי ראה עבירה, מה תעשה? קשה מאוד לשבור את המילה שלו וללכת עם הראש בקיר, כי תמיד קיים הספק שלא ראית את כל התמונה. אז נכון שמכבי חיפה קופחה, אך באופן כללי יש להיות סלחניים יותר עם ליאני. מבין כל שופטי ליגת העל ובטח אחרי הטעות של ארז פפיר בעבירה של קרלוס גארסיה, ליאני הוא האחרון שצריך לבוא אליו בטענות.

לירן ליאני. לא צריך לבוא אליו בטענות, אלא לעוזרו (יניב גונן)

ואם כבר נגעתי במפגש בין המלאבסים לירוקה המבולבלת של מרקו בלבול, שתי נקודות אור בהפועל פ"ת, בין אם תישאר בליגה ובין אם לא. עומרי אלטמן הוא שחקן מצוין, מוכשר, יצירתי, קבוצתי ובעל תכונה אחת שעולה על כולן, תכונה נדירה בכדורגל המקומי שלנו - יכולת קבלת החלטות טובה. לעומתו, חן עזרא למשל, ניכן בכישרון אדיר - אך עם יכולת קבלת החלטות קלוקלת ומוזרה. המסקנה - כישרון לא מספיק. הנקודה השנייה - הקהל של הפועל פ"ת. למועדון הזה מגיע להישאר בליגת העל רק בזכותם. וזו לא הכמות, זו האיכות.

שחקני הפועל חיפה עשו קפיצת מדרגה ובראשם אוסטוינד ושוקרני
כמה עצוב היה לראות את ראובן עטר נכשל בפתיחת העונה העגומה של הפועל חיפה; בניית הקבוצה לא הושלמה כראוי, בחירת הזרים הייתה גרועה, והאדומים-שחורים מהכרמל ניראו כמו קבוצת ליגה לאומית לגיטימית לחלוטין. אלא שבזמן האחרון המאמן הצליח למצוא את ההרכב הנכון שיילחם בשבילו ובין רגע החיפאים נראים הרבה יותר טוב. וזה לא שהחלק ההתקפי למד פתאום לכבוש, כי גם עטר בעצמו יודע שיש לקבוצה עוד הרבה עבודה, זאת פשוט חבורת שחקנים שהבינה את מקומה והתחילה לירוק דם על הדשא עד שריקת הסיום, בדיוק מה שחסר ליריבתה העירונית.

אוסטוינד. השחקן הכי מוכשר שיש לעטר בסגל (עמרי שטיין)

כשהחלוץ זרקו קוראץ' יצטרף לאקסית, הוא יצליח לבוא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר טבעית מזו שאפיינה אותו בבית"ר ירושלים. ומילה על שני שחקנים - אור אוסטוינד ורועי שוקרני. אם נעיף מבט חטוף על התנהלותו של יואב כץ בשנים האחרונות, בחיפה יכולים כבר להיפרד מהשניים, כי בתום העונה הם כנראה יימכרו למרבה במחיר. אך היום, כשמרבית שחקני הבית של המועדון כבר עזבו והפועל חיפה משוועת לזהות, השניים שנלחמים כמו שני אריות במרכז המגרש וניכנים בראיית משחק מצוינת, טכניקה גבוהה והרבה נשמה - הם נכס למועדון. אוהדי הקבוצה יצטרכו לקוות שאולי הפעם כץ ירצה לבנות בסיס לטווח הארוך ולא נראה קבוצה שהופכת את עורה מעונה לעונה.

הכתוב הינו טור דעה