שי לב
|
אז איך אתם מעדיפים לרוץ?
היות ותרבות הריצה בארץ הפכה כבר למשהו שמדדיו חרגו מעבר לטרנד, ניתן למצוא לא מעט רצים שהגיעו לרמה חצי מקצוענית, קרי, רצים 3 פעמים בשבוע 10 ק"מ.
מה שמתברר לרצים אלו עם הזמן הוא, שמה שקשה דווקא באימונים הוא המכשול המנטלי ולא המכשול הפיזי הנובע מהמרחק.
אם אתם חלק מאותם רצים, הנה מספר שיטות אשר יכולות לעזור לכם להתמיד בהצלחה בספורט המבורך בו אתם עוסקים מבלי לאבד את הדעת תוך כדי...
שיטת המסלול המוכר
יש רצים אשר מרגישים נוח דווקא במסלול אשר חוזר על עצמו שוב ושוב, שכן כך הם יכולים לדעת בכל רגע נתון מה מצבם (הצומת זה כבר 2 קילומטרים, הכיכר זה כמעט 6 קילומטרים וכו'). בשיטה זו, הם יכולים לתכנן טוב יותר את הריצה מבחינת סרגל המאמצים, משום שהם יודעים מה הקטעים הקשים עבורם ומה הקלים, וכך להאט או להגביר לפי הצורך.
שיטת המסלול המשתנה
בניגוד לשיטה המוזכרת קודם לכן, זו שיטה המתאימה יותר לרצים אשר סקרנותם מהמסלול ואי הוודאות נותנים להם את הכוח להמשיך הלאה. הם ממש לא רוצים לדעת בכל רגע נתון איזה מרחק עברו או מה מחכה להם בהמשך - זה מטריד אותם יותר מאשר עוזר להם. אם יום אחרי יום תחכו להם באותה נקודה, כנראה שלא תפגשו אותם...
שיטת ההקפות
תאמינו או לא, יש רצים אשר כל מה שמחזיק אותם הוא הקרבה לנקודת ההתחלה. לכן במקום לרוץ במסלול של עשרה קילומטר הם מוצאים מסלול של שני קילומטר ורצים אותו חמש פעמים. זה אמנם נראה טירוף עבור אוהבי השיטה השניה למשל, אבל מסתבר שלא כולנו אותו הדבר, בטח ובטח כשזה קשור לריצה.
אז מה מתאים לכם?
יכול להיות שאחת השיטות מתאימה לכם ואף קיימת אפשרות שתמרון בין שלוש השיטות דווקא יעשה עבורכם את העבודה. אם קיימת עבורכם שיטה שלא מוזכרת כאן, נשמח לקרוא עליה בטוקבקים. בהצלחה