הטירוף נמשך: חלק ג' של המעצבנים בחדר הכושר

היינו בטוחים, בדקנו בכל מקום, קראנו כל טוקבק, אבל זה לא הספיק. גם אחרי שתי כתבות של האנשים המעצבנים בחדר הכושר המשכתם להפתיע אותנו בטוקבקים עם דמויות נוספות.

את חלקם אתם מכירים, את חלקם אתם לא, אבל מה שבטוח, כל דמות "הביאה את הסעיף" לאחד מאיתנו, וכנראה שגם אין לנו מה הרבה לעשות בנדון. קבלו את הרשימה השלישית, ובתקווה, גם האחרונה...

אני רק הערה

הם מתאמנים רק יומיים וכבר יודעים לתקן כל טעות שאתם עושים במכון. אם מעצבן שהמדריך עושה זאת, הם מעצבנים פי עשרה. הגורם לבעיה: מתאמן צעיר שבמשך יומיים קיבל כל כך הרבה ההערות, שכדי להחזיר לעצמו את הביטחון מעביר אותן הלאה (אתה גונב עם הגב, אתה לא מכופף ברכיים, אתה לא מאוזן וכו'...)

הרגע השתחרר

אחת הדמויות המוכרות ביותר בחדר הכושר. בחור בן 21 שהרגע השתחרר עם חולצת אוגוסט 2011 - חולצה עמה הוא מגיעה לכל אימון. אין לו כל ספק כי כל חדר הכושר מפסיק את נשמתו בגלל שחייל קרבי משוחרר הרגע נחת ליד המשקולות. קיימות שתי אפשרויות: לבוא בימים שהוא לא מתאמן, או לקנות לו חולצה אחרת...

המאזין המזמר

כמעט כולנו מתאמנים עם אוזניות בחדר הכושר, אבל רובינו לא מוציאים את מה שהם שומעים החוצה. אלו שפחות מכבדים את הסביבה, מזייפים יחד עם השיר בקולי קולות, וגורמים לכולנו להגביר את המוסיקה באוזניות שלנו...

נחים בחבורה

הם כבר אחרי משבר גיל הארבעים ונרשמו יחד למכון כדי להחזיר את תקופת הנעורים. התוצאה - ארבעה כרסתנים שעומדים ליד מכשיר 45 דקות ורק מדברים. היתרון עבורם - לפחות הם לא נכנסו לשלב הקטאבולי...

המעצבנים שלא באשמתם

אתם מכירים אותם ומרחמים עליהם, אבל הם עדיין מעצבנים. הם מתאמנים כבר שלוש שנים במכון ואפילו לא העלו מאה גרם מסת שריר באוזן ימין. או שזה גנטיקה, או שהם פשוט לא אוכלים.

אנשי ההפסקות

מנוחה שבין חצי דקה לשתי דקות, היא רק המלצה עבורם. הם מוצאים זמן להכול בין סט לסט: שותים, מדברים עם פקידת הקבלה, קושרים את הנעליים, והולכים בפעם השישית לשירותים. התוצאה: המכשיר הופך לאנדרטה של עצמו.

המתאמן האולימפי

קיים אחד כזה לפחות בכל מכון. הוא עלה לארץ לפני כמה שנים אחרי שבמשך עשור אימנו אותו לאולימפיאדה. כאשר כולם עושים תרגילים עם מכונות או תרגילים בסיסיים עם משקולות הוא מתעסק בהנפות של מוטות עם רבע טון משקולות מכל צד. חוץ מזה שהוא מעצבן, הוא גם די מפחיד.