אירועי הדרבי כבר נשכחו ואפשר להמשיך הלאה. כדורגל? לא ממש, אבל סוגיות ביוקרטיות חדשות עלו לסדר היום והאמת היא שמאסנו בוויכוחים על 'פיו-פיו', מי צודקת ומי אשמה.
האמת? גל אלברמן לא ניצב בצמרת רשימת הכדורגלנים הישראלים הבכירים בעיניי. תמיד ידעתי שמדובר בעוגן לא מבוטל בקישור האחורי, אך לעיתים חוסר יציבות גרמו לי לערער בכישוריו. אז היכולת המקצועית של אלברמן ב-1:3 של מכבי תל אביב על מכבי נתניה הייתה מצוינת, אך אחרי המשחק הזה אלברמן הפך בעיני לאחד השחקנים המוערכים ביותר בספורט הישראלי ולא רק בגלל הכדורגל.
איש לא דיבר על זה, אף אחד לא התעסק בזה, אך בקלות הייתה יכולה להיות זו תקרית נוספת. במהלך המשחק הסוער, הכשיל ערן לוי את אלברמן בגסות. וכשאני אומר גסות אני מתכוון לאיפון שלא מבייש אף ג'ודוקא (אולי גם על זה תרצה יעל ארד לתת פרשנות מקצועית), עבירה ששווה כרטיס אדום. אלברמן, באלגנטיות מובהקת, התעלם מהעבירה, מיהר לחדש את המשחק ולא נתן את הדעת על המכה החזקה שספג, אפילו לא זרק מבט או הערה לעבר קפטן נתניה.
 |
| גל אלברמן (יניב גונן) |
|
| |
השופט עשה עוול ושלף ללוי רק את הכרטיס הצהוב, אך על הפעולה הזו של אלברמן, שאולי נראית לחלקינו מובנת מאליה, אני מוריד את הכובע. כל שחקני הכדורגל בליגה צריכים ללמוד ממנו. לא רק כי לא החל תגרה או דרש "הסברים" מלוי, לא רק בגלל שמיהר לקום על רגליו ולחדש את המשחק מבלי לפתוח במהומה, לא רק כי בחר שלא לנצל את החבטה כדי להתגלגל על כר הדשא, להדגיש לשופט את חומרת העבירה ולבזבז זמן כשהוא ביתרון, אלא כי המכלול של כל אלה הופכים אותו לספורטאי למופת ומזכירים לי שחקנים גדולים כמו קרלס פויול. כך כדורגלן צריך להתנהג. שאפו.
חיפה לא כובשת, חסרים חלוצים? הכירו: הירש, גדיר וגוזלן
בעיית החלוצים של מכבי חיפה הפכה לבדיחה עצובה. מועדון שלא מצליח ללמוד מטעויות העבר שלו וחוזר עליהן פעם אחר פעם, ראוי שישלם על כך. למה? אסביר; זוכרים את הוויתור המוקדם על שחקנים כמו עדן בן בסט, שלומי ארבייטמן ותומר חמד למיניהם? כן, חלוצים "חלשים" כאלה שלא עשו הרבה בכדורגל הישראלי לעומת מחליפיהם במכבי חיפה שמפציצים רשתות ומפחידים כל קבוצה בליגה. אז במקום ללמוד מהוויתור הקל על חלוציה הטבעיים, גם העונה בחרה הירוקה מחיפה לשחרר את שחקניה ולהשאילם לקבוצות אחרות, בזמן ששמעון אבוחצירה, אלון תורג'מן, וויאם עמאשה, מוחמד כליבאת ומוהמדו אידריסו "מככבים" בחוד הירוקים.
אז עם יכולת כיבוש כל כך דלה, בואו נעיף מבט על שחקנים שהיו צריכים לאייש היום את החוד של אלכסנדר סטנוייביץ', אך לא נמצאו מספיק טובים עבור החיפאים: שחר הירש, חלוץ הפועל פתח תקווה שקבוצתו לא ממש מרשימה, אך בלי לשים לב הוא כבר עם ארבעה שערי ליגה, יותר מכל שחקן במכבי חיפה. הכובש המוביל של הירוקים הוא בכלל קשר, רובן ראיוס, לו שלושה שערים. אפילו מוחמד גדיר, המושאל התמידי של חיפה, גם הוא עם ארבעה שערי ליגה ושני בישולים בסכנין. שובל גוזלן השלים שני שערי ליגה אחרי הניצחון על רעננה, יותר מכל חלוץ במכבי חיפה. אז מה נותר לומר? אצל הירוקים מהכרמל טוב שם משמן טוב, אך עם שם טוב לא הולכים למכולת ובלי חלוצים שיודעים לכבוש שערים, לא לוקחים נקודות.
 |
| שובל גוזלן ושחר הירש. הפספוס של הירוקים (עמית מצפה) |
|
| |
לטעות זה אנושי, לטעות פעמיים זה הגיוני. לחזור על אותה טעות פעם אחר פעם אחר פעם? זה כבר להיות עם הראש בקיר.
הכתוב הינו טור דעה