הקונפליקט של קרלו אנצ'לוטי

משהו חורק בממלכה של פלורנטינו פרס, לגבי זה אין עוררין. אלופת אירופה המכהנת פתחה את עונת המשחקים 2014/2015 בצורה נרפית, חלשה ומעל לכל אינה מזכירה במאומה את היכולת שהובילה אותה לזכייה העשירית בתואר החשוב ביותר.

השינויים הטקטיים אותם מנסה קרלו אנצ'לוטי להטמיע בכוח במטרה לשלב את טוני קרוס וחאמס רודריגס אינם נושאים פרי והגעגוע, אך הגעגוע לאנחל די מריה רק גדל ממשחק למשחק.

הכאוס ששורר במשחקה של ריאל זועק לשמיים. חאמס מעולם לא היה שחקן שמכסה שטחים בצורה יעילה, בוודאי לא כמו הארגנטינאי, הוא לא מצליח להשפיע על משחק של ריאל ונדמה כי הוא המעבר כרגע גדול עליו. מלך השערים של ברזיל 2014 הוא ללא ספק שחקן מוכשר, אך במונחים טקטיים, ועל כך היה יכול להעיד אנצ'לוטי אם היה בעל זכות בחירה בבלאנקוס, היה מכנה את חאמס כשחקן עצל. 

חאמס מאוכזב. האם אנצ'לוטי יכול לוותר עליו? (רויטרס)

קרוס הוא מטובי שחקני הקישור בעולם, היכולת שלו לאיים על השער, השליטה המוחלטת בשתי רגליים והמשחק החכם והנקי מטעויות שלו הקנו לו מקום מובטח ב-11 של יואכים לב. אך למרות המעלות הרבות במשחקו של הגרמני, כל קשר בין התפקוד שלו בקישור של ריאל כמחליפו של צ'אבי אלונוסו מקרי בהחלט.

המהלכים של פרס בקיץ האחרון כפו על אנצ'לוטי מהפכה טקטית, לא עוד משחק מהיר דרך הקווים בחסותה של שליישית BBC, אלא ניסיון להניע את הכדור בדומה לשאר ענקיות היבשת בתקווה לספק כדורגל מהנה יותר. שחקני ריאל לא בנויים לשיטה הזו ועל כן הם נראים מובכים פעם אחר פעם במיוחד מול קבוצות שמצליחות להאט מולם את הקצב ולא מפחדות מהענק הלבן.

אנחל די מריה. במדריד יתגעגעו אליו (רויטרס)

כעת אנצ'לוטי שהוכתר ליקיר הברנבאו נעמד בין הפטיש לסדן. אם יתעקש על העקרונות המקצועיים שלו ויותיר את חאמס או קרוס על הספסל הוא צפוי לשפר את משחקה של ריאל בצורה משמעותית ואף ליצור איום משמעותי על התואר ה-11 בארון גביעי אירופה, אך יסתבך מול הקו של הנשיא.  

מנגד, במידה ויתקפל בתקווה למצוא חן בעיני הנשיא, כדי לשמור על כיסאו הוא ימצא את עצמו מחוץ למועדון, מהסיבה הפשוטה כי לריאל במתכונת הנוכחית אין סיכוי ממשי לאיים על תואר, לא במסגרת הליגה ובמיוחד בליגת האלופות, עכשיו הכדור אצל אנצ'לוטי, ובמקומו מה אתם הייתם עושים?

הכתוב הינו טור דעה