מכבי תל אביב נחלה את ההפסד הראשון שלה לעונת 2014/15 בטעם חמוץ. לא שהפסד יכול להיות מתוק, אך זה, מוכיח יותר מכל שגם למכבי יש נגיעות מה-D.N.A של כל קבוצה ישראלית טיפוסית, זו שסופגת בדקות הסיום בצורה הכי טראגית שיש.
נכון, תיקו היה משקף את המשחק כראוי, אך מאריבור הייתה יעילה והציגה משחק התקפי טוב בהרבה מזה של מכבי. האמת היא שלולא חואן פאבלו בין הקורות, השער היה מגיע כבר קודם לכן ומי יודע, אולי מרגליו של סנטיהו סלליך. השוער הספרדי ראוי לכל המחמאות, למרות השער שספג.
מי שהפתיע אותי לטובה היה יובל שפונגין. לא זכרתי אותו כל-כך יעיל, מלא מרץ, נלחם על כל כדור ואחראי. מכבי מצאה עוגן באגף ימין, כזה שיכול להוות גם כוח התקפי במקרה הצורך. נקווה שימשיך לספק את הסחורה ויעמוד במבחן ההמשכיות.
מנגד, אם יש שחקן שאכזב אותי במיוחד הוא טל בן חיים. כל-כך הרבה דובר על המנהיגות שעליו לקחת העונה, אך מול מאריבור הוא הציג משחק חלש ובעיקר אגואיסטי. החלטות לא נכונות, איבודי כדור, אנמיות, הרבה פוזה ומעט תכלס. הפעולה החיובית היחידה שלו במשחק הייתה במסירה המתוזמנת לעדן בן בסט, אך מלבד זאת לא ראינו ממנו כלום. זה הזמן להתבגר ולפרגן לחבריך לקבוצה. גם לך וגם למכבי, זה יעשה רק טוב.
 |
| טל בן חיים. עליו להתבגר ולקחת מנהיגות (דף הפייסבוק של מכבי ת"א) |
|
| |
כשמכבי מתפקדת כיחידה אחת, הלחץ על הגנת היריב ניעשה בצורה מתואמת, לא בצורה מבולבלת. זו הייתה נקודת התורפה הגדולה שלה במשחק. אני בטוח שהתיאום הזה עוד יגיע, אך בינתיים חלום ליגת האלופות עלול לברוח לה מהידיים. זה לא ש-0:0 זו תוצאה טובה, אך ה-0:1 הופך כעת את המשימה בקפריסין לקשה בהרבה.
זה ייתכן ואפשרי, אך רק אם נראה בגומלין את ה-D.N.A האמיתי של מכבי, לא את ה-D.N.A של עוד קבוצה ישראלית טיפוסית.
הכתוב הינו טור דעה