נבחרת גרמניה זכתה במונדיאל 2014 ובצדק. המאנשאפט הייתה אולי הנבחרת היחידה שלא זכתה לביקורת ולו פעם אחת במהלך כל הטורניר הזה, שזהו ללא ספק דבר נדיר.
הנבחרת של יואכים לב, שהביסה בשלב חצי הגמר 1:7 את נבחרת ברזיל, הראתה שהיא פשוט מיוחדת במינה. למרות שבמשחק הגמר היא הייתה שווה ביכולתה לארגנטינה היא שוב הצליחה להיות צעד אחד קדימה כשמריו גצה שעלה מהספסל הצליח במהלך יפייפה להכניע את סרחיו רומרו האומלל שלא יכל להושיע.
|
גצה חוגג עם בואטנג את הזכייה הגדולה במונדיאל (רויטרס) |
|
|
מהצד השני ארגנטינה, שהצליחה לנצח את כל משחקיה בטורניר עד הגמר בעזרת לחימה ורצון רב, כשלה היום לעשות זאת כשהסיפור האמיתי הוא מה קורה לליונל מסי.
מסי שעשה טורניר לא רע בכלל, סבל לא מעט במהלך הטורניר ובמיוחד במהלך המשחק מבעיית נשימה קשה, כשבגמר הוא אפילו הקיא. הפרעוש, הוא ללא ספק הברומטר של הנבחרת ולצערו הרב בעיות הבריאות שלו הן אלה שבסופו של דבר עשו את ההבדל בגמר
|
מסי מאוכזב לאחר ההחמצה שיכלה לשנות את מצב העניינים (רויטרס) |
|
|
ליונל מסי אומנם זכה בתואר שחקן הטורניר, אך אם נודה על האמת, ההפסד של ארגנטינה בגמר הוא לא מעט בגללו, למרות היותו השחקן הגדול בעולם.
הנבחרת של אלחנדרו סבאלה היא באמת מרגשת. למרות סגל אפרורי מאוד והפציעה הקשה של די מריה היא הוכיחה שבעזרת לחימה ורצון היא מסוגלת לעשות המון ולא הייתה רחוקה כלל מזכייה שלישית בתולדותיה, אך בסופו של דבר היא הייתה רק קרובה.
|
אנחל די מריה. הורגש בחסרנו (רויטרס) |
|
|
את מונדיאל 2014 בברזיל אפשר לסכם כטורניר מוצלח, מרגש, עם הרבה שערים (במיוחד בהתחלה), כשאין שום ספק שאוהדי הכדורגל יתקשו להתגבר על כך שהוא נגמר כל כך מהר. מה שנותר לי לאחל זה שנזכה לעוד טורנירים שכאלה. שמחת החיים בלטה ברוב משחקי הטורניר והייתה תחושה שהאהבה לכדורגל פשוט התחילה מחדש.
הכתוב הינו טור דעה