ארגנטינה נבחרת של שחקן אחד

לפני הכל, אני משתתף בצער המשפחות של גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ז"ל, ובאבלם הכבד.

היום ראינו פעם נוספת שארגנטינה זו נבחרת של שחקן אחד - ליאו מסי. במשך כל 120 הדקות חיפשתי לראות את גונסאלו היגוואין, אבל אפשר היה לראות שחלוץ נאפולי בקושי נוגע בכדור, לא עושה תנועה ובעצם לא עושה דבר. כל שחקני ארגנטינה פשוט מתבססים על מה יעשה מסי. הם נראים כבויים מאוד, ולא יוזמים.

האכזבה הגדולה שלי היא בעיקר היגוואין. כמה קרדיט הוא מקבל ממאמנו אלחנדרו סאבלה, אך על המגרש הוא בקושי ייצר מצבי הבקעה, וזה נראה כאילו לא אכפת לו. חלוץ טוב יודע שכשלא הולך אתה עושה תנועה ומפנה שטח לחברים שלך, ואפילו את זה הוא לא עשה.

היגוואין מול שווייץ. יכולת מאכזבת מאוד של החלוץ (רויטרס)

מסי וחצי-די מריה זו למעשה נבחרת ארגנטינה. מתוך ששת השערים של האלביסלסטה עד כה בטורניר מסי כבש ארבעה, ובשער הניצחון מול שווייץ יש לו חלק גדול, עם בישול לדי מריה בתום מבצע אישי. לדעתי, במתכונת הנוכחית יהיה קשה לארגנטינה ללכת עד הסוף ולקחת את הגביע.

ברוב המקרים, בברצלונה וגם נבחרת ארגנטינה, היכולת הפנומנלית של מסי מביאה תוצאות טובות. אם במשחק אחד בטורניר הזה מסי לא יהיה במיטבו, תהיה לארגנטינה בעיה קשה. נכון לעכשיו ארגנטינה משחקת מול נבחרות שעל הנייר נחותות ממנה, אבל מה שמאפיין את הנבחרת הזו, זה חוסר היכולת של שחקנים לבוא לידי ביטוי לצד מסי, לצד הנעת כדור לא אפקטיבית.

ליאו מסי. לא מנהיג, אבל מחזיק את הנבחרת (רויטרס)

ההבדל העיקרי בין מסי לבין מראדונה הוא שהאחרון היה מלהיב יותר, אגרסיבי יותר ומנהיג יותר. מסי לא מדבר, לא אומר כלום, גם בהפסקות ובשיחות בין השחקנים. הוא שקט בצורה מדהימה ומתרכז למעשה רק בעצמו, וזה מביא מבחינתו את התוצאות האישיות.

השווייצריים הציגו משחק טקטי מעולה ואין ספק שאוטמאר היצפלד הכין את נבחרתו בצורה טובה. רוב המשחק הם הסתגרו נכון, ניסו לצאת למתפרצות ואף הגיעו לשניים-שלושה מצבים של הבקעה, שלא נוצלו.

היצפלד מנחם את שחקניו בסיום. יכולים להרגיש מקופחים (רויטרס)

בשבע הדקות האחרונות של המשחק הם היו יכולים לנצח את או לפחות להגיע לבעיטות הכרעה, אם זו הקורה של ברלים דזמאילי או ההחמצה של שרדאן שאקירי בבעיטת עונשין נוחה במהלך האחרון של המשחק. השווייצריים יכולים להרגיש מקופחים. הם לא נפלו בשום פרמטר מארגנטינה. ברהמי, שאקירי ואינלר היו שלישייה שנתנה פייט ודאגה אף להביך את ההגנה של ארגנטינה. אבל זה, כידוע, לא הספיק.