סרט מלחמה

מכבי ת"א הצליחה להחזיר לעצמה את התואר שהיא מכירה כל כך טוב וזכתה באליפות ה-51 שלה, שתירשם כאחת הקשות שהיו לקבוצה ונתנה סיום מתוק לעונת הטרבל הגדולה שעשו הצהובים.

השנה זכינו לראות את אחת העונות המרתקות והשויוניות שידעה ליגה העל. לא היה משחק אחד העונה שבו זהות המנצחת הייתה ברורה עד לתום ההתמודדות. אני לא זוכר עונה, שבה כל כך הרבה קבוצות הצליחו למתוח את מכבי ת"א ולגרום לה להקיז לא מעט דם במהלך משחקיה.

דייויד בלאט. עונה קשה, סיום מתוק (משה חרמון)

בצד המאוכזב, מכבי חיפה עברה עונה מלאת ירידות ועליות. הפיינליסטית, שהצליחה להינצל בנס (ציונה), מסדרת הפלייאוף הראשונה שלה, הצליחה להתעלות בסדרת חצי הגמר מול הפועל ירושלים ולהדיח גם אותה.

הקבוצה של דני פרנקו הצליחה להביך את הקבוצה מהבירה ולבסס את מעמדה הלגיטימי במשחק הגמר. לאורך שני משחקי הגמר, האלופה לשעבר, עמדה כשווה בין שווים והצליחה למתוח את הקבוצה של דיוויד בלאט, אך בניגוד לשנה שעברה, היא איבדה את הראש ובעיקר את הכדור ברגעים המכריעים, והחזירה את התואר למקום שהוא מכיר הכי טוב.

מכבי ת"א חוגגת אליפות. הצלחת חזרה למקומה הטבעי (רדאד ג´בארה)

מכבי ת"א הצליחה לרשום עונה מושלמת מבחינתה. הקבוצה של דיוויד בלאט, התחילה את עונה 13/14  בצורה צולעת מאוד. הקבוצות בליגה כבר לא פחדו ממנה וגם הצליחו לנצח אותה בלא מעט משחקים, אבל אלופת אירופה ועכשיו גם אלופת המדינה, ידעה להתעלות ולנצח משחקים, שהיא הייתה מפסידה בשנים האחרונות ולהחזיר לעצמה את התואר.

לסיכום, צריך פשוט להודות ליגת העל על עונה מרתקת. התחרותיות, המתח והדרמה, ליוו את רוב משחקי העונה וסיפקו המון סיבות לאנשים שפיקפקו בענף עם הכדור הכתום להבין, שאחד מסרטי המתח הטובים שנראו פה, מגיע דווקא מהכדורסל.

הענף שחטף מכל מקום אפשרי, על רמתו ואובדן המתח שבו. כולי תקווה שנזכה לעוד עונות כאלו, שיחזירו בהדרגה את אנשים והילדים למגרשים, ויכניסו למשחק הזה את הדרייב שיהפוך אותו לספורט הלאומי החדש.

 הכתוב הינו טור דעה