רוח המועדון של מכבי ניצחה

ברור שהלחץ עובד חזק במשחק גמר. שתי הקבוצות הלכו לתכנית המשחק שלהן. מכבי מסרה לסופו שלא השיג נקודות וריאל מדריד לשלשות שלא נכנסו. אבל מכבי לא נשברה גם כשריאל עלתה ל-12 הפרש. שום שריר בשרירי האמונה של מכבי לא זז, יש להם האמונה שמכל בור הם יצאו, זהו כוחם של נס מילאנו הראשון והשני. 

ועדיין שליטה של ריאל ברבאונד ההתקפה נתנה להם את ההובלה, אבל מכבי עצרו את המשחק המהיר של ריאל. סופו לא בכושר צבירת נקודות למרות שכל ההתקפות בתחילת המשחק הלכו לכיוון שלו, דווין סמית' הופיע בנקודות בתחילת המשחק וגם עם שמירה נהדרת על מירוטיץ' ועזרה בריבאונד. המאמן הספרדי נאמן לדרכו הכניס את סרחיו רודריגז רק בתחילת הרבע השני. 

אינגלס לא ניצל את הקרדיט הגדול שהוא קיבל מבלאט אבל המשחק עובר לסחיטות קליעות עונשין ודייויד בלו לא החטיא מהקו וקינח בשלשה עם הבאזר למחצית שנותנת לדייויד בלאט את הטריגר לנאום האמונה במחצית שהשד לא נורא, בואו נאמין בנצחון.

דייויד בלאט. סיפק נאום במחצית (מיכה בננו)

מכבי הייתה צריכה תוצאה נמוכה והיא עמדה במטרה הזו לפחות בחצי הראשון. החצי השני המשיך לעבוד לפי התכנית הטקטית של דייויד בלאט: משחק איטי בלי שום אפשרות לתת לריאל מדריד לצאת להתקפות מתפרצות. מכבי סגרה נהדר בהגנה, הורידה את כמות השלשות של ריאל, התמודדה עם הבידודים של מירוטיץ' ושלחה את ריאל לקו. לא היה סל קל במלוא מובן המילה. 

בהתקפה, תוך כדי ההתקדמות של המשחק, זה היה המשחק של רייס. שליטה בכדור, שליטה בקצב המשחק ותוך כדי כך למד את ההגנה הספרדית שדחפה אותו לימין ואז חדר מימין והוסיף גם שלשות. וכאשר שלחו אותו לקו, גם משם לא איכזב. בין לבין הפעיל כיאות את טיוס המצוין. לשיא הגיע הפעולה המצויינת בהשראת בלאט, כאשר בלו הוכנס למגרש נעשתה הטעיה לכיוון שלשה של בלו, ורייס מצא את טיוס לעוד אליי-אופ שבוצע לתפארת. 

רייס. זה היה המשחק שלו (מיכה בננו)

אין כל ספק שככל שהמשחק התקדם, מכבי הרגישה את הניצחון וסגרה את פערי האיכות. הקהל הנפלא שייצר אוירה ביתית כמו משחק ביתי בתל אביב, נתן לה את הביטחון. והמגרש במילאנו, שראה נס מילאנו ראשון ושני, ראה תצוגה של ווינרים אמיתיים. 

רוח מועדון יש גם בריאל מדריד, אבל במכבי כדורסל זהו משהו מיוחד, ובריאל מדריד רוח המועדון, שיש לי הרבה כבוד אליו, נעלמה ואיתו גם יכולת הכדורסל שלה. לאט לאט גם הספרדים הבינו שמכבי לא תעזוב את המשטח ללא גביע אירופה. 

רוח המועדון הצהוב גברה על זה של ריאל (מיכה בננו)

לפעמים ההבדלים בתקציבים הם גדולים אבל ההבדל הוא בדברים האחרים. אמונה גדולה, קשר טוב בין שחקנים, קשר טוב בין מאמן לשחקנים, עבודה סיזיפית של מאמן על תרגול חוזר ונשנה ועל התעקשות על דרכו, יציאה למילאנו עם אמונה בניצחון על צסק"א ואחר כך אמונה בניצחון על ריאל מדריד עמוסת הכוכבים.

דבר גורר דבר, וככל שהדברים רצו כולם ויתרו על האגו והתאחדו ביחד סביב המטרה. מכבי תל אביב הגיע לפיינל פור וזכתה בגביע אירופה. זו השורה התחתונה. כולם צריכים לכבד, לברך ולפרגן. ושוב כנראה שהתחזיות של אשתי וההרגשה שלה לא מאכזבים.