זה כל השוני

אין ספק שמכבי ת"א החזירה לעצמה את הכבוד שהלך לאיבוד מול הפועל ירושלים. מכבי שעמדה שווה בין שווים מול ריאל מדריד והוכיחה שהיא יכולה לקחת אותה למשחק צמוד עד הדקות האחרונות, שוב לא ידעה איך לסיים את הסיפור. זה ההבדל בין עונה בינונית לעונה טובה.

המשחק מול מדריד חשף לא מעט דברים. אחד מהם הוא שמכבי מאוד תלויה בדווין סמית', לטוב ולרע. השחקן הזה אולי לא הכי מוכשר באירופה, אבל יש לו חכמת משחק שמזכירה שחקן מהעבר ששמו אנתוני פארקר, השוני הגדול ממנו הוא בווינריות. סמית' שהחזיק את מכבי ברוב שלבי המשחק, לא הצליח לקלוע שוב את הסל שאמור היה להחזיר את מכבי למקומה הטבעי באירופה. ההפסדים בדקות האחרונות בשלב הטופ 16 עוד ניתנים לתיקון בשלב ההצלבה שבו מכבי תהיה, כי למרות הכול את הכסף סופרים במדרגות.

דווין סמית´ מול טרמל דארדן (רדאד ג´בארה)

דייוויד בלאט שסופג השנה חצים מכל מקום אפשרי, מוכיח שהוא יכול להעמיד קבוצה שתגרום לכולנו להרגיש גאים. נכון, ההפסד לריאל מדריד הוא מה שקובע בסופו של דבר, אבל הדרך בה מכבי עמדה על המגרש במצבים בהם בדרך כלל הייתה מתפרקת, צריכה לתת לה את הכוח להמשך, במיוחד לקראת המשחק הקובע של השלב הזה בשבוע הבא במינכן.

אלכס טיוס שוב הוכיח שהוא אחד הסנטרים הגדולים באירופה. השחקן שמכבי רצתה לזרוק עוד בתחילת העונה, הפך לאחד מעמודי התווך של הקבוצה בשבועות האחרונים. הסנטר הוא זה שמחפה על איבוד העשתונות של אדון סופקליס שחורציאנטיס, שלטעמי חייב פסיכולוג שיישב לידו על הספסל ויטפל בו כראוי. אך מי שמצליח להתבלט השנה במכבי הוא בדרך כלל גם הגיבור הטראגי, כך היה גם הפעם. המתאזרח לא הצליח לדייק בקליעת העונשין שיכלה לשלוח את המשחק להארכה ולא ישכח את ההחטאה הזאת עוד הרבה זמן.

אלכס טויס. הגיבור הטראגי של המשחק (רדאד ג´בארה)

למרות זאת, העתיד יכול להיות ורוד. כפי שריאל הוכיחה בשנה שעברה שדרך מדהימה ביורוליג לא שווה כלום אם אתה מפסיד את המשחק הקובע, כך גם מכבי צריכה להסתכל על המצב. מילאנו, שכנראה תהיה יריבתה של מכבי בשלב ההצלבה, היא קבוצה עבירה בהחלט, אך מולה הפסד בנקודה לא יתקבל בחשבון. מכבי הפסידה את המשחקים שהיה "מותר" לה, מהמשחק בשבוע הבא מול מינכן, הפסדים כאלה כבר לא יעברו בשקט וכנראה ישפיעו על עתידו של המאמן דיוויד בלאט.

הכתוב הינו טור דעה