המדריך לאוהד המתאושש

קשה להתאושש מהדרבי המטורף הזה, פשוט קשה. קשה בעיקר כי לאורך העונה כולה ובמיוחד במחזורים האחרונים לא יצא לאוהדי הכדורגל בארץ לצפות בתצוגות מרהיבות כמו זו, בדרמה, במתח ובעלילה כל כך עשירה סביב משחק אחד.

מכבי ת"א פתחה את הליגה בדריסה, הפועל ת"א ומכבי חיפה הציגו יכולת ירודה ועלובה וכך ליגת העל סיפקה מוצר אפור לקהל צרכניה, שמלבד אוהדי באר שבע והתל אביביות, החל לאבד את האמון והצביע ברגליים. לצורך ההמחשה, ביום שבת האחרון במשחק בין הפועל חיפה למכבי פ"ת בקריית אליעזר שרר שקט מופתי. ניתן היה לשמוע את הצעקות של השוער צחי גיגי עד השורה האחרונה ביציע 4.

אלא שלהפועל ולמכבי היה הרבה מה להשיג בדרבי הזה, ובמיוחד מה להוכיח. בעוד הצהובה גילתה יכולת אנמית במשחקיה האחרונים מאז ההדחה מאירופה, האדומים של רן בן שמעון החלו להתאושש ולהציג כדורגל התקפי ותכליתי - מה שיצר מתח רב לקראת ההתמודדות, מה גם שדובר על מאבקים גורליים בצמרת הטבלה. התוצאה? אוהדים ססגוניים שגדשו את בלומפילד ויצרו אווירה אירופית.

המשחק ענה על כל הציפיות ומעבר לזה, הוא יירשם לנצח בדפי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי. יש שיקראו לזה הגזמה, אך לטעמי מדובר היה במשחק הטוב ביותר בליגה הישראלית בשנתיים האחרונות. למרות שרק אחת יצאה עם הניצחון ועדיין לא מצליחה לעכל את גודל המאורע (שכן מדובר בהבטחת האליפות בצורה כמעט וודאית ומאוד סימבולית), השנייה פשוט נחלה טרגדיה ספורטיבית, כפי שהצליח להגדיר היטב המאמן האדום.

אוהדי הפועל ת"א בבלומפילד (יניב גונן)

אוהדי הפועל לא יצליחו להתנחם בדבר. למרות זאת, מוטב שיכירו בעובדה שהם היו עדים לאחד מרגעי המופת של הדרבי התל אביבי. בצל הפערים הגדולים שנוצרו כביכול בתקופה האחרונה, הפועל אמנם יצאה לוזרית, אך הוכיחה המון נשמה, אופי והקרבה. בוריס קליימן? גיבור טראגי שעוד יחזיר לאדומים בעתיד כשיצבור ביטחון ויקבל דקות, אך אי אפשר להתעלם מעומר דמארי - אחד הדברים הטובים שקרו בעונת 2013/14, רק החגיגה שלו בשער השוויון שווה רגע של נחת עבור אוהדי הפועל.

באשר אליהם, כאוהד לקבוצה שממעטת להביא את קהלה על שכרו, קל לי להזדהות ולהבין את גודל כאבם. עבורם זו פשוט עונה מקוללת. שלמה ארצי הצליח לתאר זאת יפה בשירו 'דמעות שחורות', שיוצר אצלי קונוטציה אוטומטית לקבוצת כדורגל: "אפילו אם השארת אותי לבדי זנוח. אפילו אם הרגת את כל אשליותיי. במקום לקלל אותך, ובצדק - אני חולם אותך ובשקט, חי את חיי".

בסופו של דבר הכדורגל הישראלי רק הרוויח, מעמדו של הדרבי התל אביבי נסק וסוף סוף נזכרנו למה אנחנו כל כך אוהבים את הליגה המקומית שלנו. הבזק קל של תקווה בנקודת זמן חשובה, עם תחילת ניסיונות ההתאוששות של תדמית הכדורגל הישראלי. מעבר לאלימות, לבתי הדין ולשחיתויות. קיבלנו תזכורת, יש לנו גם כדורגל.

הכתוב הינו טור דעה