הפועל י-ם יכולה לזכות באליפות

ההיסטוריה לימדה אותנו שקבוצות גדולות לא נמדדות בתקופות של הצלחה ושגשוג, אלא ברגעי משבר. לפני פחות מחודש יצאה הפועל ירושלים מהיכל נוקיה עם הזנב בין הרגליים לאחר תבוסה כואבת למכבי ת"א, במה שהזכיר סיפורים ישנים של סגלים מוכשרים שעברו בבירה, פיזרו הצהרות על תחרות אמיתית וחטפו את הסטירה המצלצלת של המכונה הצהובה. 

מאז, קבוצתו של בראד גרינברג דאגה להראות לכולנו שהשנה נבנה בבירה תרכיב מחומר אחר לגמרי. בתוך שבוע וחצי בלבד, הירושלמים הפכו פיגור להעפלה לרבע גמר היורוקאפ ודאגו לנקום בחיפה על ההפסד הביתי השני שלה העונה בליגה, עם תצוגת תכלית מדהימה במלחה, על אף חסרונו של ברייסי רייט.

הפועל ירושלים יכולה לזכות השנה באליפות ולא, זה לא רק בגלל השיטה המגוחכת שמשוחקת במסגרת הגמר. האדומים-לבנים של השנה עברו את כלל מבחני הבגרות בהצלחה וברוב המשחקים מציגים כדורסל שוטף ומחובר, כשכל אחד מהברגים במכונה יודע את מקומו. אם הפרוייקט השאפתני של אורי אלון יידע לבוא מוכן מנטאלית ולהביא עימו את היכולת המקסימלית לרגעי האמת, למכבי ת"א יש ממה לחשוש.

אליהו מטביע. פוטנציאל התקפי לא מבוטל (משה חרמון)

גרינברג מצא את ההיררכיה הנכונה שנותנת לו חמישייה חדה בפתיחה, עם ניהול משחק נהדר של יותם הלפרין, שממשחק למשחק מזכיר לנו למה הציבו לו רף ציפיות כה גבוה בתחילת הקריירה. מנגד, למאמן האמריקאי מחכים כלים כמו ג'וש דאנקן ויניב גרין שעולים מהספסל, צמד גבוהים שלא היה מבייש אף קבוצה בליגה.

הסגל הרחב מאפשר לקבוצה לשמור על קצב גבוה ורמת אינטנסיביות גבוהה לאורך כל המשחק. על כל שחקן שמציג יכולת בינונית עולה מהספסל שחקן אחר שמספק את הסחורה. ככה בדיוק מנצחים משחקים גם כשאתה לא מציג את היכולת הטובה ביותר, ככה בדיוק מתנהלת קבוצה שיכולה ללכת עד הסוף.

מה שכן, בירושלים צריכים להיזהר. לגבי הפוטנציאל ההתקפי שיש בארסנל של גרינברג לאף אחד כבר אין ספק, אך חוסר היציבות שהקבוצה מציגה בפן ההגנתי צריך להדאיג את מאמנה האמריקאי.

בראד גרינברג. צריך לדאוג לחוסר היציבות בהגנה (משה חרמון)

גרינברג הוא מסוג המאמנים שלא אוהב להשתלט באופן אבסולוטי על המשחק ונותן את מפתח האחריות לשחקניו ע"מ שייסתגלו בכוחות עצמם. היד החופשית הזו, שלפעמים נראית יותר כמו אנמיות, יכולה לעלות ביוקר בשלבים קריטיים יותר של העונה. גרינברג עושה טוב שהוא נותן לקבוצתו להתחשל, לשגות ולתקן, אך ברגעים המכריעים של העונה, עליו לדעת שהוא צריך לקחת את העניינים לידיים.

מילה אחת לגבי חיפה: לא ברור לי מי מקבל את ההחלטות במועדון הירוק, אבל אני די משוכנע שלא מדובר בדני פרנקו וחבל שכך. הרי ברור לכל אוהד כדורסל ממוצע שמה שהיה חסר לאלופה זה רכז מחליף למורן רוט, שיימלא את התפקיד בו דייויד קוביאן כשל, וגבוה נוסף כדי לתת מענה לחיסרון מתחת לסלים.

במקום זאת, הביאו את טרנס רודריק, מוכשר ככל שיהיה – אך ממש לא סוג השחקן שהיה צריך לנחות בכרמל. פרט להפרת האיזון בעמדות הפורוורדים, קשה לי לראות מה הוא יוכל לתרום לאלופה, במסעם של הירוקים לנסות ולשמור על התואר.   

טרנס רודריק. לא מה שחיפה הייתה צריכה (משה חרמון)