ב"ש התחפשה לקבוצת תחתית

אחרי שלא הצליחה לצמק את הפער לנקודה ועשויה להיות במרחק שבע ממכבי ת"א בתום המחזור ה-26 כשגם ניצחון כפול על הצהובים בפלייאוף העליון (אם השתיים ינצחו את כל היריבות בפלייאוף העליון), לא יספיק, האוויר יצא מהמפרשים של ב"ש בכל הנוגע למאבק האליפות.

נכון לעכשיו, זכייה בגביע עשויה להיות מטרה ריאלית הרבה יותר עבור קבוצתו של אלישע לוי. מעבר להפסד, שטות של פלט בסיום (דחף את יניב לביא), שנתן לעצבים להשתלט עליו, עלולה להזיק לקבוצה בהמשך הדרך.

רעננה הייתה הקבוצה הטובה יותר על המגרש ולאלו שלא הבחינו היא לבשה אדום וב"ש לבן (הפעם). הקבוצה של מנחם קורצקי, ששלטה לאורך כל המשחק, הירבתה לתקוף ולהגיע למצבים וגם זכתה בשלוש נקודות בצדק.

לא ברור מה קרה לקבוצה של קורצקי בחודשים האחרונים שסיבכו אותה במאבקי התחתית. מול ב"ש היא הציגה כדורגל התקפי והסתכלה ליריבה בגובה העיניים. גם מול מכבי ת"א לפני שבועיים הקבוצה אומנם הפסידה 2:0, אבל כלל לא חששה לשחק את המשחק שלה ולא עשתה הרבה חשבון לאלופה. מעל כולם בלט החלוץ טוני נוואקמה, שהפגין שליטה נהדרת בכדור וראיית משחק לא רעה ויכול להיות מלפפון חם בקיץ.

נוואקמה וקסונדה. החלוץ הפגין יכולת מצויינת (יניב גונן)

ב"ש סיימה בטעם מר את הסיבוב השני המצוין שלה ועכשיו המשימה לזכות בצלחת האליפות קשה עוד יותר, למרות שהיא הראתה בסיבוב הראשון שהיא מסוגלת לעשות זאת.

בסימן הדרבים הססגוניים שצפויים לנו בשני הקרוב, בכדורסל ובכדורגל, תמוה ובלתי מתקבל על הדעת שלא פוצלו ימי שידור. דרבי סל ב-18:15? סביר להניח שצופים רבים ייאלצו רק לצפות בדקות הסיום של המשחק מכיוון שאנשים רבים עוד עובדים בשעות הללו.

והאוהדים? הם השעיר לעזעזל של שאר הגורמים שבידיהם החלטות השידור וימי המשחק. מה יותר נפלא משני ימי דרבי? לא ברור ולא מפתיע בד בבד.

הכתוב הינו טור דעה