ציפיות לחוד ומציאות לחוד. מכבי תל אביב הקבוצה הטובה בישראל בשנתיים האחרונות, אלופת המדינה והאלופה שבדרך, נראתה בשני המשחקים נגד באזל כקבוצה נחותה, לא טכנית, לא פיזית ויחסי הכוחות נראו כמו משחק בין מבוגרים לבין ילדים.
באזל לא קבוצה ענקית בקנה מידה אירופית, אך ללא ספק היא פיזית מאוד, טקטית, מהירה והכי חשוב שאפתנית. מנגד, מכבי ב-180 דקות, עם קצת מזל, הייתה יכולה לסיים אולי בתיקו את מפגש הגומלין. להזכירכם בדקה ה-59 במצב של 1:0 מהראן ראדי רשם החמצה ענקית. אם הוא שם את הכדור ברשת זה היה נראה אחרת. דקה אחר כך צמד המפגשים הוכרע כשהשווייצרים עלו ל-0:2.
חוסר המזל של ראדי, בנוסף לפציעה של ברק יצחקי בחימום מראים שלפעמים בכדורגל צריך גם טיפת מזל. הפעם הוא לא היה עם הצהובים. שלא תבינו אותי לא נכון, באזל עולה על מכבי בכל פרמטר על המגרש, ויותר מהכל הורגש ההבדל בפיזיות. הרבה זמן לא ראיתי קבוצה כל כך פיזית כמו זו השווייצרית.
אגב יצחקי, מדובר במכה קשה לאלופה. הוא בכושר מצוין ובליגה הוא יחסר מאוד. אבל בשביל זה יש תקציב של 100 מיליון. ברק בדש ימלא את מקומו.
|
ברק בדש במדי מכבי ת"א. מדוע הוא לא קיבל את הקרדיט? (רדאד ג´בארה) |
|
|
פאולו סוזה עלה עם שני חלוצים והמטרה שלו הייתה להתגונן היטב ולצאת למתפרצות, אותן יסיימו ראדה פריצה ויצחקי, אך הוא נפצע בחימום. לא הבנתי את ההחלטה שלו לפתוח עם עומרי אלטמן במקומו. מדובר בבחור צעיר שנמצא בכושר לא טוב. למה לא להכניס ברק בדש – שחקן הרבה יותר התקפי?
הוא הבין את הטעות בדקה ה-40. אבל אז הוא עשה שוב טעות כשהכניס את ניקולה מיטרוביץ' במקום שחקן התקפה.
הקבוצה היותר טובה ניצחה ועלתה שלב. זה פשוט לא היה כוחות. האלופה צריכה להתרכז בליגה כדי שיהיה לה צ'אנס גם בעונה הבאה. בסך הכל מכבי עשתה עונה נהדרת והגיעה כמעט לשמינית הגמר, הישג שיא מבחינת המועדון. מגיע כל הכבוד לצוות המקצועי ולשחקנים על העונה האירופית. מדובר בהתקדמות אדירה לקבוצה הזו שעשתה קמפיין נהדר.
לגבי הליגה, הצהובים יתרכזו מעתה ואילך רק בליגה, שזה יתרון גדול מאוד עבורה. אין לקבוצה הזו כמה מפעלים וסוזה לא יצטרך לבצע רוטציות מיותרות. זה יתרון למכבי וחיסרון להפועל באר שבע.