הפועל באר שבע עשתה מבחינתה את העבודה, אבל היא חייבת לקחת נקודות לא רק במשחקים היפים כמו המשחק מול בית"ר ירושלים שמשודר בטלוויזיה ומלווה בקהל רב, אלא גם במשחקים נגד רמת השרון ועכו, המשחקים האפורים כביכול.
הכדורגל הישראלי, פרט למכבי תל אביב, הוא מאוד-מאוד בינוני. אותי אישית זה מאוד מאכזב. כואב לי נורא לראות כדורגל ברמה הזו. כל-כך הרבה אנשים אוהבים את המשחק הזה, היציעים הולכים וגדלים והכדורגל הולך אחורה. זה כואב.
עם איך שבאר שבע נראית, היא אפילו לא יכולה לאיים על ההרכב השני של מכבי תל אביב. היא עושה תוצאות טובות לא בגלל היכולת שלה, אלא בגלל שהיריבות שלה חלשות מאוד. בינואר הקרוב, אז ייפתח חלון ההעברות, הקבוצה מבירת הנגב חייבת לעשות שינוי מרענן. זה לא שאליניב ברדה כבש 15 שערים עד עכשיו. צריך להוסיף לו כח ומחץ בהתקפה.
|
שחקני הפועל ב"ש חוגגים (משה חרמון) |
|
|
הקבוצה של אלישע לוי משחקת מקובע ומרובע. היא מזכירה לי קינוח באירועים – הוא נראה טעים מאוד, אבל זה פרווה. היא חייבת משהו שישנה את האווירה, שלא יהיה כל כך אפור ומשעמם. שחקן שיגרום לנו להרגיש שיש שם משהו יותר ממה שקיים. גורנישט.
צריך לתת לרוני לוי זמן בבית"ר ירושלים. הזמן המועט לו הוא זכה עד עתה הוא לא אינדיקציה לשום דבר. במועדון הזה צריכים לדעת שהם הולכים למאבקי תחתית ולא יותר מזה. ברגע שיפנימו את זה וישחקו לפי זה, יהיה להם יותר קל.
נקודות צריכות להיחשב בירושלים כבונוס, אם הם ירוויחו כאלה, ואם הם מפסידים הם לא צריכים להסתכל על זה כעל הפסד נקודות. ממש כמו קבוצת תחתית. לקבוצה מהבירה אין ברירה – היא חייבת להתחזק בשחקנים חדשים וחזקים, כי במצב הזה הסגל הזה לא יכול לעשות שום דבר.