משחק הדרבי סיפק את הסחורה, עם כ-14,000 אוהדים שגדשו את אצטדיון בלומפילד. מבול שערים כמו מזג האויר הסוער ששיתק חצי מדינה בשבת האחרונה אומנם לא קיבלנו, אבל אווירה מחשמלת ועוד סיפור קלאסי של ערן זהבי, שכבש בפעם השלישית בדרבי מאז שעבר למכבי ועוד איך קיבלנו.
לגבי הפנדל אפשר להתווכח, למרות שאני חושב שהעבירה הייתה גבולית ולי תמיד סיפרו שצריך ללכת לטובת ההתקפה, הרי לשם מה משלם הצופה ביציע אם לא לראות את הכדור ברשת. ועוד בטח שהוא יכל להיות בבית עם כוס תה ביד ולצפות במשחק הכי חם בליגה הישראלית מול המרקע.
במקום שהאדומים מת"א יתעסקו בעובדה שהפסידו עוד דרבי ובכך שמאמן הקבוצה, רן בן שמעון עדיין לא הצליח להביא את הנוסחה המנצחת כפי שעשה בק"ש וקפריסין, עסוקים אנשי הקבוצה בהתגרות של זהבי לאחר כיבוש הפנדל.
|
בן שמעון. עדיין לא הצליח להביא את הנוסחה המנצחת (רדאד ג´בארה) |
|
|
דווקא ואולי באחד המשחקים היותר טובים של הפועל, למרות ההפסד לאלופה ולקבוצה הכי טובה הארץ, הם לא חודלים מלעסוק בסיפור זהבי והאוהדים. אם הם היו משקיעים את אותן אנרגיות בהכנת הקבוצה לכל משחק כפי ששיחקו בדרבי, אני חושב שלהפועל היו בקנה עוד כמה נקודות.
לשם הבהרה, אני חושב שיש מספר דרכים מגוונות שבהן אפשר לחגוג שער ושער דרבי! גלגלון באויר, שמיניות באויר, ריקוד אומנתי וכו'. אני חושב שששחקן בוגר ומקצוען כמו זהבי צריך לצאת גדול ולהוציא את אוהדי היריבה קטנים. איך הוא יעשה את זה? יחגוג עם חבריו בלבד לאחר השער ויסמן וי על עוד דרבי צהוב.
אהה ולסיום אני מקווה שיימצא הרוכש הנכון להפועל, כי שגרת הדרבי הפכה לדבר מובן מאליו, המקביל לזריחת השמש כל בוקר.
הכתוב הינו טור דעה