מכבי ת"א היא כמו מטוטלת

מנפלאות משחק הכדורסל: אין רגע דל ואין שום דבר בטוח. מכבי תל אביב הגיעה למשחק מול הסרבים אחרי שבוע קשה. הניצחון על הפועל אילת היה אחרי משחק לא גדול אבל נתן לדייויד בלאט מספר נקודות למחשבה ואולי נתן גם יותר ביטחון.

לפתע יש הכרה בגיא פניני ונותנים לו מעמד שווה כמו לדייויד בלו וג'ו אינגלס. יש גם הכרה בחשיבותו של יוגב אוחיון ויש חשיבות לרוח הישראלית.

הודעתו של שון ג'יימס כי הוא פצוע נתנה לסופו את ההזדמנות והכוח להפגין את משחקו הטוב ביותר העונה עם 22 נקודת והרבה יותר דקות מהרגיל, אבל לדעתי מי שנתן יותר ממה שציפו ממנו הוא אלכס טיוס והיה לו חלק גדול בניצחון. עד היום הוא לא קיבל הזדמנות אמיתית והשבוע קראתי על ניסיון למצוא לו קבוצה ולשחרר אותו. אמרתי לעצמי: איזו שגיאה זו. כאן המקום לומר שכישראלי אפשר להוציא ממנו הרבה יותר, גם בליגה. השורה הסטטיסטית שלו - שמונה נקודות, שבעה ריבאונדים בהגנה וארבע חסימות מדהימות, השכיחו את בעיית הרבאונד של מכבי. נראה לי שכבר לא יחפשו לו קבוצה חדשה.

מכבי שיחקה טוב יותר מהכוכב האדום לאורך הרבע השני והשלישי והגיעה עד להפרש של 16 נקודות בתחילת הרבע הרביעי, אותו שיחקה באופן מבולבל וחסר ביטחון והיא קרסה. רק החטאה של נלסון בכניסה לסל שתי שניות לסוף מנעה מהסרבים ניצחון לא מוצדק ולסגנית האלופה נחסך שבירת ראש והמשך של המשבר.

ברור שכל קבוצה וכל מאמן שואף ליציבות לאורך כל דקות המשחק, אולם הקבוצה של בלאט שיחקה טוב ויציב במשך שלושה רבעים והכניסה את עצמה לצרה גדולה ברבע הרביעי בדומה למה שקרה כבר בעבר וגם שם זה הסתיים בניצחון קטן ועם הרבה מזל וזה נגד שתי הקבוצות החלשות בבית. מדובר בחומר למחשבה וצריך ללמוד להימנע מכך.

אינגלס חודר מול לאזיץ´ (GettyImages)

שלא יבינו אותי לא נכון, זה היה ניצחון בתנאים קשים נגד קהל ביתי מדהים שדוחף את קבוצתו, אבל אסור לשכוח את מה שקרה ברבע הרביעי. הקבוצות הזרות לא נוקטות נגד מכבי טקטיקות כפי שנוקטות הקבוצות הישראליות - אין דאבל-אפ על סופו, לא מביאים אותו לפיק אנד רול ולא מכניסים אותו לבעיית עבירות מוקדמת. בנוסף לא מונעים מאוחיון, אינגלס ורייס את השמאל.

נראה מה יעשו בראד גרינברג והפועל ירושלים ביום שני בקרב הגדול. מעניין יהיה לראות באיזה טקטיקה ינהג כמו שהתאים את עצמו השבוע להפועל תל אביב. ליאור אליהו, נכון לרגע זה, השתלב בקבוצה. הוא מקבל הרבה דקות והרבה דחיפה מגרינברג גם בגלל הקרב השקט נגד אלישי כדיר. ליאור מוסר יותר טוב ושינה את מאזן האסיסטים של ירושלים. אבל יותר מכל הוא נותן לאדומים הזדמנות לנצל הרכבים שונים. גם דופרי משתפר ממשחק למשחק ורק התלות הגדולה ברכז היחיד (דרווין ק'יצן) היא הנקודה הבעייתית של הקבוצה מהבירה.

אין כל ספק שלפני הקרב הגדול על המקום הראשון ביורוליג ביום חמישי נגד קובאן, מכבי תשים את הדגש למאבק נגד ירושלים שיהיה גם מאבק על המקום הראשון בליגה וגם מאבק על התודעה.

מכבי עמוסה בעמדה ארבע ולכן הוויתור על אליהו היה חצי מקצועי. אני לא יכול להחליט אם מדובר בשגיאה. הוא נותן תנופה גדולה מאוד לאדומים אבל הוא צריך לשפר את זה. לבד הוא לא יוכל לנצח את מכבי. ברור שהוא מרכיב חשוב מאוד במועדון הזה. לגבי קובאן, הצהובים ניצחו אותה כבר ברוסיה בצורה די משכנעת. הרבה תלוי המשחק ביום שני. מכבי היא כמו מטוטלת - משתנה ממשחק למשחק.