רמה"ש מרוצה, ב"ש רגועה

כשאין מה להפסיד, אפשר רק להרוויח. כך הוכיחה לנו הפועל רמה"ש, שיצאה למשחק חוץ קשה מול הפועל ב"ש בווסרמיל כשאף אחד, כולל היא עצמה, לא ציפה ממנה לשום דבר.

אחרי עשרה מחזורים, התחילו החבר'ה ממורשה לקבל צורה של קבוצה. וראו איזה פלא, פתאום חוליית ההתקפה של חיים שאבו נראית משומנת, מסוכנת ויעילה ברמה שלא נופלת ממרבית קבוצות הליגה.

מבלי לשים לב, המאמן הצעיר וחניכיו גורפים נקודות כבר משחק שלישי ברציפות. "תכנית ההבראה" של המועדון, יחד עם ההכרה וההשלמה עם מצבה האבוד של הקבוצה, הורידו את המשקולות מרגלי השחקנים, שהציגו כדורגל התקפי ומסתכן.

יש משפט שאומר: אניות בטוחות יותר בנמל, אך לא לשם כך הן נבנו. קבוצת תחתית עם הגב לקיר אמורה לעשות הכל כדי לא לספוג, בטח במשחק חוץ מול קבוצת צמרת, אלא שרמה"ש פעלה אחרת. הבונקר לא סייע לה בשבעת המחזורים הראשונים, לכן לא היה לה מה להפסיד והיא פשוט תקפה ושיחקה בצורה משוחררת, מהירה, טכנית ובעיקר - מסתכנת. בדיוק כפי שקבוצת כדורגל בריאה צריכה לשחק.

אורי שטרית ואביתר אילוז (יניב גונן)

אני מחזיק אצבעות לרמה"ש, שנגד ב"ש שיחקה כדורגל נעים לעין ויזמה התקפות. בן בן יאיר, אמיר האדזיץ', אפרים טקה, תום מנשרוב ואיתמר ניצן (שימו לב לשוער המוכשר הזה), היו פשוט נהדרים. מצד שני, מוקדם להלל את המועדון מהשרון. הקבוצה עדיין לא גרפה ניצחון ולמרות המומנטום החיובי, היא נותרה המועמדת הבכירה לירידה לליגת המשנה. בנינו, ללא קהל היא גם הראויה מכל לכך.

נכון, הפועל ב"ש יכולה לצאת מאוכזבת, הן מהתוצאה והן מהיכולת. האדומים פיספסו הזדמנות להיצמד למכבי ת"א, אך הם יכולים להישאר נינוחים. אנחנו בסך הכל במחזור העשירי, אלישע לוי בנה קבוצה יציבה ואיתנה, והשחקנים נפלו על יום שחור, קורה.

הקהל הנהדר באדום לא הפסיק לדחוף את הקבוצה גם ברגעים החלשים לאורך המשחק, וזה לא שב"ש הייתה אבודה ומבולבלת, הכדורים פשוט לא נכנסו. נקודה אחת שכן צריך להתעכב עליה היא גליינור פלט. קשה לי להאמין שהחלוץ ההולנדי יפתיע ויציג יכולת קיצונית ממה שהציג עד כה. השחקן פשוט לא ברמה של הקבוצה וגם אם מדובר בקשיי הסתגלות, על החמצות כפי שרשם בווסרמיל, אי אפשר לעבור על סדר היום.

לא צודק ולא חכם: בעיית האגו של אלי חכמון
כבר עברו מספר ימים מאז ה-1:3 של מכבי ת"א על הפועל חיפה, אך הפצע רחוק מלהגליד. אתחיל בזה שמכבי ת"א הייתה ראויה לניצחון, פחות בגלל היכולת שהציגה ויותר בגלל החילוף התמוה של שלומי דורה. ההחלטה להוציא את אור אוסטוינד ולהכניס את נבויסה מרינקוביץ' ב-1:1 גמרה את המשחק. המועדון יעשה בשכל אם ייפרד מאקס עכו בהקדם, הוא לא תורם במאומה להפועל חיפה מתחילת העונה.

אגב, נחמד לגלות שברק יצחקי הוא לא רק כדורגלן מצוין, אלא גם צוללן מהשורה הראשונה, חמישה כוכבים, מוסמך להדרכה. מי שהתרשם במיוחד מביצועיו הוא האחד והיחיד, קבלו אותו במחיאות כפיים סוערות (הוא מת על זה): אלי חכמון!

אפתח באנקדוטה קצרה. בגיל 16 ארצתי רצתי לאשכול הפייס בקריית ביאליק, שם עברתי קורס שופטים. היה נחמד מאוד, בסוף הקורס עברנו מבחן כושר ומבחן חוקה בזיוני המורכב משאלות אמריקאיות כשכולם העתיקו מכולם ושכחו את כל החומר ביום למחרת.

נזרקתי למים העמוקים כשופט קו בליגה ג' במשחק שנערך בכפר הערבי כעביה. אם זכרוני אינו מטעה אותי, היה זה המשחק הראשון והאחרון ששפטתי (אגב, אנצל את הבמה כדי להתנצל בפני ראשי המועדון המקומי, במרוצת השנים הבנתי כי אכן לא היה נבדל כפי שסימנתי).

אלי חכמון (עמית מצפה)

אכן, לא לקחתי איתי הרבה מאותו קורס שופטים, אך דבר אחד שחיים יעקב אמר, זכור לי במיוחד: שופט טוב הוא שופט שאינו מורגש. כלומר שופט שלא מרגישים יותר מדי בנוכחותו מצד אחד, ולא מרגישים בחסרונו מצד שני. אך ראו נא איזה פלונטר, שאלי חכמון לא יהיה מורגש? לא יעלה על הדעת. מכבי ת"א רצתה להוכיח שהיא בעלת הבית של הליגה? נחמד, אך קודם כל יש כאן בחור במשרוקית שרוצה להוכיח שהוא בעל הבית במשחק.

יש לי הצעה נהדרת לראשי איגוד השופטים. מועמדים לשיבוץ בליגות הבכירות ייצטרכו לעבור אבחון פסיכולוגי בנוסף למבחן החוקה האימתני ומבחן הכושר אותם הם עוברים. טעויות שיפוט קרו, יקרו והן תמיד יבואו בתזמון הגרוע ביותר. אך טעויות שיפוט שנובעות משיקול דעת מוטעה זה דבר אחד, טעויות שיפוט שנובעות מתסביך אגו זה דבר אחר.

בואו נחזור לסיטואציה שהובילה להרחקתו של עאהד עזאם, בסופה חכמון החליט לבקר את אופיו של השחקן ולכנותו "לא מקצוען". הפועל חיפה בפיגור, טל בן חיים מוחלף, אך שוכב ומבזבז זמן על כר הדשא מטר מקו החוץ. מי שהשקיף מהצד בהנאה ובחוסר מעש הוא לא אחר מאשר האיש והמשרוקית, בעוד עזאם האיץ בבן חיים לצאת החוצה. אנא עזרו לי ידידיי, מי מבין השלושה "לא מקצוען"?

חכמון מסרב ללחוץ את ידו של שלומי דורה (עמית מצפה)

שלומי דורה עוד מילא, אך אני חייב להבין מדוע הקשר החיפני צריך לעמוד לדין. את העונש שלו הוא כבר קיבל עם הכרטיס האדום המפוקפק, למה הוא צריך לשלם פעמיים על לא עוול בכפו? בגלל הדברים שכתב חכמון בדו"ח השיפוט? ודאי, איזה דבר נחמד זה דו"ח השיפוט, קדוש מאין כמוהו. דמיינו לכם מצב בו חשוד בפשע צריך לספק את העדות היחידה עליה יסתמך בית המשפט בפסיקתו. האם לדעתכם הוא ייצא זכאי או אשם?

לצערו הרב של חכמון, את הביזיון עליו היה חתום כשהתעלם מהושטת היד של המאמן בסיום, כולם ראו. הוא לא יכל לבדות מדמיונו תרחיש אחר בדו"ח הקדוש עליו מסתמכים באיגוד. מה אם המשחק לא היה מועבר בשידור חי בטלוויזיה? מעניין אם חכמון היה מציין את ההתעלמות שלו בדו"ח. מכאן אסכם את הנושא במשפט קטן, קטנטון: אם בחרת שלא לצאת צודק, לפחות תצא חכם, חכמון.

הכתוב הינו טור דעה