אוחיון איבד את הביטחון

מכבי ת"א ניצחה משחק חשוב שהבטיח רבות בגלל השם וההיסטוריה של שתי הקבוצות, אבל בסך המשחק היה בינוני ומטה ואף נטה יותר מטה. מכבי התייצבה עם הרוטציה הקצרה והקבועה שלה ביורוליג, כשהיקמן, סמית' אינגלס, ג'יימס ובלו הם כרגע הבאנקרים של בלאט וחלוקת הנקודות ביניהם סבירה. סופו, שפגש את האקסית, קם לפרקים הקצרים שלו במגרש, נלחם נהדר ומראה שיש לו ניצוצות, אבל הוא מתעייף מהר מאוד.

טייריס רייס מצידו הציג משחק חלש, אחרי התצוגה שלו בליגה וסל הניצחון בווילנה. עמדת הרכז נתנה רק 4 נק', לא השפיעה על משחק ההתקפה, קצב המשחק, מלאכת ניהול המשחק וקביעת קצב המשחק. ניהול המשחק עבר למעשה לשחקנים כמו אינגלס, בלו וסמית', שהם לא רכזים טהורים בלשון המעטה והיקמן שהיה בסיכומו של דבר היעיל בעמדה הזו.

מי שסבל מההעדפה של רייס הוא יוגב אוחיון, נראה כמי שאיבד את הביטחון שלו ושפת הגוף שלו אמרה את הכל. מכבי למעשה שיחקה בלי רכז טבעי ואם בקבוצה לא יעשו משהו וירימו ליוגב את הביטחון חזרה, עוד ישלמו על כך בהמשך.

אוחיון מול אוקיץ´. לא תרם (יניב גונן)

פנאתינאיקוס לא הזכירה במאום את הקבוצה ההיא של זליקו אוברדוביץ' וכאן כולם יכולים לראות כמה השפעה יש למאמן על יכולת המשחק של קבוצה, על קביעת ההרכב שלה ועל הסמכותיות של התפקיד.

הקורבן הראשון הוא דימיטריס דיאמנטידיס, שנתן את משחקו הגרוע ביותר בהיסטוריה של המאבקים נגד מכבי. ההגנה של השחקן האגדי רעה, כי המאמן מוותר לו, מה שלא עשה השועל הסרבי. ההתקפה של היוונים הייתה מתחת לכל ביקורת והסמל המסחרי של הקבוצה בימי אוברדוביץ', הפיק אנד רול, מבוצע רע וביעילות פחותה בהרבה.

דיאמנטידיס חודר. לא אותו שחקן (יוסי ציפקיס)

החילופים האוטומטיים בהגנה של מכבי השאירו אותה בחסרון במקרים רבים מדי ובזמן מוקדם מדי במשחק, כאשר לאזמה קיבל את היקמן מתחת לסל ללא סיבה. במשחק נחשפה מוגבלות גדולה מאוד של מכבי בריבאונד ההגנה, כשצהובים ספגו 15 ריבאונדים של היוונים מתחת לסל שלהם, מה שהחזיק אותם במשחק ומנע מהצהובים לברוח. היוונים זרקו ברשלנות ובאחוזים גרועים מהשלוש, אבל מכבי, גם בגלל הנחיתות הזו בריבאונד, ויתרה כמעט כליל על ההתקפות המתפרצות שלה.

עם יום קליעה קטסטרופלי של דיאמנטידיס, שקלע רק 1 מ-11 מהשדה, ולני אוקיץ' (1 מ-8 מהשדה) ועם שני זרים שלא נתנו כלום כמו באטיסט, שגמר את הקריירה וקארי שלא מתאים לרמת היורוליג, מכבי יכולה רק להצטער שלא הביסה את פאו תבוסה היסטורית, כי יכול להיות שבהמשך תפגוש פאו אחרת עם מאמן שונה ועם רשימת שחקנים אחרים ובכושר שונה.

אינגלס מול מאצ´יוליס. מילא את תפקיד הרכז (יניב גונן)

מכבי ביססה את עצמה בראש הבית, דבר שישרת אותה בשיבוץ המשחקים לטופ 16 וייתן לה ביטחון לקראת תחילת הסיבוב השני בשבוע הבא נגד ויטוריה ובזה היא יכולה להיות מרוצה.

מי שיצאו היום מהרוטציה בצורה מוחלטת הם גיא פניני, סילבן לנדסברג וג'ייק כהן כשגם אלכס טיוס שיחק רק כשתי דקות. אלה הם הישראלים שיצטרכו לשחק דקות רבות בליגה בגלל החוק הרוסי והשאלה היא איך הישיבה על הספסל תשפיע עליהם בהמשך. היכולת ברבע השני היתה רעה במיוחד והסתיימה בתוצאה 11:17, נקודה למחשבה ושיפור אצל הצהובים.

אחרי משחק במוצ"ש נגד אשדוד, מכבי תגיע לדרבי נגד הפועל בהדר יוסף ושם מחכה לה קרב קשה בגלל הביתיות של הפועל ועודף המוטיבציה שהיא מקבלת כשהיא רואה את מכבי.

דייויד בלאט. הצהובים עדיפים בדרבי (יניב גונן)

מכבי עדיפה כי להפועל אין תפוקה מספיקה מהזרים, אבל במשחק כזה לא רק היכולת המקצועית קובעת. מעבר לספורט, חשוב שהמשחק רק שייגמר בשלום ללא תקריות וללא פצועים מתגרות וכמובן ללא חזרה על תקריות כמו של פניני עם שולדברנד.

עם אליהו, פחות מהגעה לגמר של ירושלים תהיה כישלון
הפועל ירושלים הצליחה על הנייר לעשות העברה ישראלית משמעותית גם אם ליאור אליהו ירד בהרבה מדרישותיו הכספיות. ההחלטה של ירושלים היא מסר של רצינות, מסר של ניהול מו"מ סבלני בלי פאניקה, עמידה על עקרונות של לא להעלות את ההצעה בצורה חריגה ולא לוותר על חוזה של שלוש שנים בלי אפשרות חזרה למכבי.

כאשר ליאור בכושר, הוא אחד משלושת השחקנים הישראלים הטובים בליגה. נכון יש לו מעלות רבות ויש לו גם חסרונות, אך למרות שהוא לא צעיר, אולי שינוי האווירה והמוטיבציה להראות למכבי ולכולם שהוא שווה יותר ידחפו אותו קדימה ואולי אף לשיפור בהגנה וגם קצת בריבאונד ההגנה.

ליאור אליהו. יעשה את ההבדל? (רדאד ג´בארה)

עם זאת, לירושלים כבר שני שחקנים בעמדה הזו, דאנקן וכדיר וזה קצת יותר מדי. העומס יוצר צפיפות על אותה עמדה. נכון שבירושלים חושבים שדאנקן יוכל לשחק כסנטר, אבל אני חושב שבעמדה הזו הוא לא תורם מספיק ולמרות שמעולם לא אימנתי אותו. התשובה אולי היא הסבה שלו לסנטר, שינוי תרגילי ההתקפה עבורו, או לחילופין להסב אותו למספר דקות כמספר שלוש, אך אני לא יודע האם הוא יכול לעשות זאת ואת זה רק מאמנו יודע.

כעת הלחץ על ירושלים גובר וכל המערכת שתשמח ותחגוג הלילה, תיכנס החל מיום ראשון למערכת ציפיות גבוהה להגיע לפחות למשחקי הגמר. אם ירושלים יחד עם אליהו לא תגיע לסדרת משחקי הגמר, זה יהיה כישלון.

אליהו, חומסקי והראל (רדאד ג´בארה)

מבחינה מקצועית, על הקבוצה להסתגל לאליהו ולשלב אותו בקבוצה וזכרו מה דייויד בלאט אמר על מה שגרם לצירופו של בלו ולרוטציה של הקבוצה. לליאור ייקח זמן להיכנס לכושר, להכרה שזה הבית שלו לשנים הקרובות והוא צריך ליהנות ולהסתגל כמה שיותר מהר, אך עליו לדעת כי הוא ייבחן מכל הכיוונים. בטוח שיהיה מעניין.