מי שמעז מנצח. מי שלא מפחד יכול לצאת בסופו של דבר רק מורווח. שחקני נבחרת ישראל בוודאי יצבטו את עצמם במטוס - איך הם לא ניצלו הזדמנות חד פעמית לנצח את פורטוגל בחוץ.
יריבתם הייתה עם הרכב משני עקב פציעות והרחקות של יותר מחצי משחקני ההרכב ובנוסף שיחקה לא טוב. את המשחק של נבחרת ישראל צריך לחלק לשתי מחציות. במחצית הראשונה בונקר מפוחד, לעומת מחצית שנייה בה העזה והראתה שהיא יודעת לשחק כדורגל.
אני חושב שאחרי קמפיין שלם שקרוב לסיום, אלי גוטמן והשחקנים צריכים להגיע למסקנה ברורה: כדורגל משחקים בשביל לשים את הכדור ברשת. זה מה שהם עשו במחצית השנייה ובגלל זה מגיע להם התיקו הזה.
נכון, פורטוגל, גם עם הרכב שני, הייתה עדיפה על ישראל אך ראינו שהיא לא מאריות הכדורגל ועם קצת תעוזה בחצי הראשון היינו יכולים לסיים את ההתמודדות עם הפתעה מרעישה.
במחצית השנייה ראינו את הנבחרת מניעה כדור טוב יותר, עושה לחץ על היריב והכי חשוב: לא הולכת אחורה ומסתגרת. ככה צריכים לשחק וככה חייבים ללמד את הילדים שלנו לשחק בשביל שבדורות הבאים תהיה גם הצלחה. מי שמפחד, אסור לו לעלות על המגרש ומי שמעז חייב לקבל את הצ'אנס. חבל שרק עכשיו אחרי תשעה משחקים בקמפיין, ישראל הבינה שבשביל לקבל נקודות צריכים לעלות ולשחק ולא לפחד.
 |
| בן בסט ובן חיים חוגגים (רויטרס) |
|
| |
המצטיין על המגרש היה דודו אוואט עם כמה הצלות נהדרות. אליו מצטרף טל בן חיים עם משחק מצוין ומנהיגות בהגנה ועדן בן בסט שבכל משחק כובש ומגיע לו שאפו גדול על כך. ביום שלישי נסכם את הקמפיין, אבל אני יכול כבר לומר לכם שנבחרת ישראל לא העזה בקמפיין הזה. היא שיחקה כדורגל פחדני ברוב המשחקים ואם הייתה משחקת כמו במחצית השנייה, אני יכול להבטיח שהיינו עם מספר נקודות גדול יותר והאוהדים היו מתאהבים בנבחרת מחדש. יש לנו שחקנים טובים בנבחרת, מקצוענים ורעבים, שהדבר היחיד שצריך לתת להם הוא חופש פעולה ולא לבקש מהם לעשות משימות הגנתיות כל הזמן. עם הגנה אפשר לצאת עם מקסימום 1:0 וכשאתה מעז אתה יכול להפתיע.
אני רוצה לציין לטובה את ההימור על אייל משומר ועומרי בן הרוש ששיחקו נהדר ורוצה להוסיף הימור: פורטוגל תעוף בפלייאוף. היא לא מספיק טובה כדי לעלות למונדיאל.