המנצח הגדול של חיפה: עמאשה

ככל שעובר הזמן ומכבי חיפה לא מוצאת את הרשת שבוע אחר שבוע התמונה הגדולה מתבהרת: וויאם עמאשה הוא המנצח הגדול. אני לא מבין מה ההתעקשות של יענקל'ה שחר ואריק בנאדו להושיבו ביציע, אבל שבוע אחר שבוע אנחנו רואים שחלוצי הקבוצה מתקשים למצוא את הרשת.

שמעון אבוחצירה לא בכיוון, אלון תורג'מן צריך עוד להתבשל בקבוצות קטנות לפני שהוא מגיע לקבוצה כמו חיפה ודינו אנדלובו כבר מחוץ לעניינים. אז מה ההתעקשות הזו? יש חלוץ ביציע שמרוויח מאות אלפי שקלים בעונה. למה להושיב אותו ביציע ולא לשים אותו בסגל, כדי שלפחות יעלה כמחליף מדי פעם.

שחקני מכבי חיפה המומים. הקהל כבר מיואש (משה חרמון)

במכבי חיפה אומרים שבוע אחר שבוע שהם מאמנים בדרך. אני יכול להגיד בפה מלא ובוודאות מלאה: האוהדים מיואשים. הם לא רואים לא דרך, לא שיטה ולא סגנון. נכון, הפעם הייתה הנחה בשל הרחקתו של דקל קינן בדקה ה-40 (בדיעבד הצילה את הירוקים), אבל הקבוצה בחודש האחרון נמצאת בירידה בכל מערכיה. בנאדו חייב לעשות חושבים מחדש ואני מקווה מאוד בשבילו ובשביל הצוות שיש להם כבר חלוץ על הכוונת כי כך זה לא יכול להימשך.

חיפה הייתה כל השנים קבוצה עם עקרונות. לא ברור לי איך שחר ויתר על העקרונות בנושא לאייל גולסה, הרי הוא אמר שעד שהוא לא חותם הוא לא עולה על המגרש. לא רק שהוא עלה על המגרש, הוא פתח בשני משחקים בהרכב למרות שהוא בכושר ירוד. החלטה מקצועית לא מובנת שמראה על הרבה לחץ במערכת הירוקה.

הפועל באר שבע יכולה להיות מרוצה מהנקודה שהיא השיגה. אם היו שואלים את אלישע לוי, הוא היה אומר שהוא קונה נקודה בקריית אלעזר. מצד שני, הקבוצה מבירת הנגב יכולה להיות מאוכזבת מכך שלא ניצלה את ההרחקה של קינן. היא הגיעה למספר הזדמנויות ולא ניצלה אותן.

השחקנים באדום עלו עם הרבה התלהבות אך בלי אינטליגנציה. במקום לנצל את היתרון המספרי, הם המשיכו למסור כדורים ארוכים ולבעוט מ-30-40 מטר במקום להניע כדור ולחפש את המסירה החכמה.

קינן מורחק. ב"ש לא ניצלה זאת (משה חרמון)

עם כל זאת, אני בטוח שאוהדי באר שבע חוזרים הביתה מעודדים. הקבוצה שלהם העונה היא אחרת. תוססת הרבה יותר ויצירתית יותר. אלישע לוי? הוא הפך למאמן אמיץ הרבה יותר. לקראת הסוף של המשחק הוא הלך על כל הקופה וחיפש את הניצחון, אבל הפעם השחקנים שלו לא היו מספיק חכמים. כשמשחקים ביתרון מספרי הנעת הכדור חייבת להיות סבלנית יותר כי הקבוצה שמולך יורדת לחצי בונקר בשל החיסרון בשחקן.

ולסיכום, אני רוצה לציין את בויאן שאראנוב שהיה המצטיין בחיפה. בצד השני אהבתי את המשחק של וויליאם סוארס, שסוף כל סוף הצדיק את המחיר הגבוה שאלונה ברקת שילמה עליו.