בשנת 2009 אבי לוזון תבע את המשפט האגדי: "הליגה שלנו היא השישית בטיבה באירופה". גם אז המשפט הזה היה קצת הזוי ולא ממש מחובר למציאות, הליגה לא הייתה השישית בטיבה, אבל היא בהחלט הייתה ליגה ראוייה שממוקמת במקום טוב באמצע, מתקדמת מעונה לעונה והכדורגל בה במגמת שיפור.
בשנים האחרונות הקבוצות הישראליות לא מצליחות בזירה האירופית, בלשון המעטה, ולא במקרה. ההישגים בליגת האלופות ובליגה האירופית נראים רחוקים מתמיד והיום היא בפיגור גדול אחרי הליגות שלפני כמה שנים היא נאבקה איתם ראש בראש.
פתיחת העונה הנוכחית היא העצובה ביותר שידעה ליגת העל מזה הרבה מאוד זמן. הסיבות העיקריות הן, העובדה שהליגה נפתחה ללא הסכם שיווק עם טוטו-ווינר, והמצב בו יושב ראש ההתאחדות שומר על כסאו אל מול התערבות בוטה וחסרת תקדים של הפוליטיקאים. המודל העסקי של ליגת העל שלנו הוא לא ברור בעליל. במצב של חוסר ודאות כלכלית, גם תרבות הכדורגל הופכת לשכונתית יותר ויותר.
למרות התעוררות יחסית ביציעים, בעיקר של אוהדי באר שבע ובית"ר ירושלים, הצבע של הליגה שלנו הופך לדהוי יותר ויותר בכל שבוע. ליגת העל? יש לנו קבוצה אחת שהיא קבוצת העל, מכבי תל אביב, לכל השאר אני מציע לכנות - 'הליגה הלאומית'. לליגה בה משחקת מכבי אום אל פאחם יותר ראוי הכינוי הישן, 'הליגה הארצית'.
 |
הפועל חוגגת ניצחון בליגת האלופות, אז הליגה הייתה הרבה יותר טובה (שי לוי) |
|
|
כל משחק והשכונתיות שלו
המחזור החמישי נפתח עם הפועל תל אביב והמאמן המרוצה שלה, רן בן שמעון, שאחרי 0:0 עם רעננה בוחר ללכלך על היריבה מרעננה במקום להפנות את הביקורת לשחקניו האנמים. רעננה מצידה, עוד קבוצה ללא מודל עסקי ברור המוחזקת על ידי העירייה, יכולה להיות גאה ואין לה במה להתבייש.
לאחר מכן נפתח המשחק בין קריית שמונה לבני סכנין. בסיומו כינה בלבול את קריית שמונה 'קבוצת צמרת'. צמרת? אולי בליגה הלאומית, זו שבה אין מכבי תל אביב. סכנין מצידה הצליחה לגרד תקציב איכשהו וגם לה מגיע כל הכבוד על המאמצים. התיקו הוא הישג יפה בשביל קבוצה מהלאומית.
בהפועל (ראויה לשם עירוני) עכו שיחקו היום כדורגל מלא התלהבות, אבל גם שם לא ידוע אם הקבוצה לא תיאלץ לשחרר שחקנים בסיטונאות בחודש ינואר, תלוי בבחירות. ככה זה כשהעירייה מחזיקה לבדה קבוצת כדורגל, רק שלא יגמרו כמו עירוני רמת השרון.
 |
שמעון לנקרי ואלון חרזי. רק שלא יגמרו כמו רמת השרון (עמית מצפה) |
|
|
הקבוצה של עיריית רמת השרון היא דוגמה מובהקת לסכנה שבהתערבות עירונית. ראש העיר הודח מתפקידו, אז מי מנהל את הקבוצה? עו"ד רפי יצחק, שמתבייש לדבר בתקשורת ובצדק. אין הרבה כבוד במצבה של רמת השרון. לבית"ר ירושלים המתעוררת יש סגל נחמד מאוד וקבוצה ששווה מקום 3-5, בליגה הלאומית שלנו כמובן.
מכבי חיפה, ה-סמל של מקצוענות בליגת העל הפכה גם היא לקבוצה שאין בה הרבה מן ה-'על'. פרשיות גולסה ועמאשה, בצירוף ההחלטה התמוהה לתת לשחקנים לנוח בליגה האירופית, הופכות את חיפה למועדון הרבה פחות יוקרתי ומכובד ממה שהוא היה בשנים האחרונות.
המשחק האחרון של הערב הפגיש בין בני יהודה לבין מכבי פתח תקווה. האוהדים הכתומים מוחים נגד משה דמאיו ללא הפסקה, והפלא ופלא, הם הצליחו לייאש את כל המערכת. ברור לי שהביקורת על דמאיו היא בעיקר על העובדה שהוא לא מוכן למכור, אבל עצוב מאוד שדווקא המועדון הכי מצליח בישראל בשנים האחרונות (ביחס לתקציב), הוא זה שגם יוצר את המחאה הגדולה ביותר.
 |
אוהדי בני יהודה מוחים. וזה עוד במועדון המצליח ביותר בשנים האחרונות (חגי ניזרי) |
|
|
ואחרונה חביבה, מכבי פתח תקווה. המועדון הכי מסודר בליגה הלאומית שלנו מנוהל היטב, אבל מי מנהל אותו? עמוס לוזון טוען שזה לא הוא וגם מקפיד לא להגיע למשחקים. אבי לוזון מגיע ליציעים בכל משחקי הקבוצה, דווקא בתקופה שבה הייתי מצפה ממנו, לפחות למען מראית העין, להעדיף לנסוע לרמת השרון או לעכו.
אז מה נשאר לנו? הפועל באר שבע החביבה, הפייבוריטית הברורה לזכות בתואר האליפות בליגה הלאומית שלנו, וכמובן מכבי תל אביב, קבוצת העל היחידה. מכבי עושה צחוק מהכדורגל הישראלי, מהמאמן הישראלי, ממאמן הכושר הישראלי ואפילו מרופא הקבוצה הישראלי. ככל שמכבי מתנתקת יותר מהישראליות שלה היא גם מצליחה יותר.
מסקנה? בליגת העל שלנו יש קבוצת אחת והיא נמצאת במקום טוב במרכז המפה האירופית. כל השאר? יכול להיות שיש לנו את הליגה השנייה השישית בטיבה באירופה. ככל שהפערים בין מכבי תל אביב לבין כל היתר יגדלו, המצב רק יילך ויחמיר.
הכתוב הינו טור דעה