מירוק לאפור

אפשר לומר לא מעט דברים רעים על מכבי חיפה העונה. חוסר מחץ בחוד ההתקפה, בלאגן בחדר ההלבשה ונידוי שחקנים הם רק טעימות קטנות על קצה המזלג, אך הבעיה הגדולה ביותר שראו על הקבוצה נגד שחטאר קארגנדי, היא ההשלמה הטוטאלית עם המצב אליו נקלעה חיפה עוד לפני המשחק.

אם מסתכלים על חיפה מבחוץ, נדמה לעתים כי מישהו במועדון מנסה לעשות דווקא, לעשות בכוונה. כולם אומרים שאנחנו צריכים חלוץ? לא ניכנע ללחץ התקשורתי, אנחנו חכמים יותר, נוכיח את צדקתינו.

הבעיה היא שגם הקהל השלים עם היכולת הזו, גם הקהל הירוק מאס באכזבות שהפכו למנת חלקם הקבועה בשנים האחרונות. למרות התיקו, נדמה כי האוהדים הירוקים השלימו עם הפסד לקארגנדי כבר לפני שריקת הפתיחה. ולא מדובר במשחק נגד ברצלונה, כן? אלא באלופת קזחסטן.

וזה בסדר, אין בעיה עם הצניעות, אין בעיה עם הרצון לבוא קטנים ולצאת גדולים, הרי להפתעתנו, קארגנדי באמת הייתה איכותית יותר ממכבי חיפה במחצית הראשונה. הבעיה היא בחוסר השאיפה המינימלית לטרוף את הדשא, לנצח, להוכיח.

להזכירכם, מדובר היה במשחק בליגה האירופית, לרוב השחקנים לא יהיו הזדמנויות לקבל במה כזו במהלך בקריירה, למה לא לנצל אותה? פעולה גדולה, מהסוג שעשה אלון תורג'מן בשער שכבש, יכולה לשנות לא רק מומנטום, אלא קריירה שלמה.

גולסה מאוכזב. מה משחק טוב היה עושה לו לקריירה? (עמית מצפה)

חיפה אפורה אפילו יותר משהייתה בעונה שעברה. חזרה מפיגור 2:0? גילתה אופי? לא רלוונטי. השחקנים שלה כבויים, בינוניים, וחסרי יכולת להצעיד את המועדון לצמרת הכדורגל הישראלי. להביט למכבי ת"א בעיניים? הצחקתם אותי. אין בקבוצה שחקן אחד שכשהכדור ברגליו הקהל נעמד, אין בקבוצה שחקן אחד שמשאיר את הפיות פעורים.

וזה חבל, בעיקר כי השנה בנאדו הביא מספר שחקנים ראויים. רובן ראיוס אמנם לא משחזר את היכולת ממשחקי המוקדמות, אך עם שחקנים טובים לצידו הוא יכול היה לפרוח בענק. גם אלעד גבאי לא היה רע, חבל שהוא לא מקבל קרדיט רב יותר. רן אבוקרט גם הוא בעל פוטנציאל יצירתי גדול, אך במועדון לא חושבים שיש לו מקום במכונה המקולקלת שנקראת ההרכב הפותח של מכבי חיפה.

אז מי כן משלים את ההרכב? דינו אנדלובו. בדיחה, פשוט בדיחה. וזה כלל לא קשור לפעילות שלו מחוץ לכדורגל, אלא אך ורק ליכולת המקצועית. החילוף שלו במחצית היה צעד נכון, אך חבל שגם איסמעיל ריאן שילם את המחיר. דווקא השחקן הצעיר היה פעלתן יחסית לשאר הקבוצה בפתיחה.

נכון, חיפה העדיפה להתרכז בעצירת כדור השלג בליגה ולפתוח עם הרכב שונה מול קארגנדי, מחשבה שבבסיסה הגיונית ומחושבת. אפילו הקאמבק היה נחמד, אך גם אם חיפה הייתה מצליחה לנצח, השאלה היא לאן מועדות פניה של הקבוצה העונה. אליפות? אפילו האופטימיסטים הגדולים ירימו גבה. הצלחה באירופה? אפילו במועדון הראו שלא לשם מכוונים המאמצים. אז איזה ריגוש מכבי חיפה יכולה לספק לאוהדים שלה בעונת המאה?

אין בעיה להפסיד ואין בעיה לצאת עם תיקו, בטח נגד קבוצה טובה, השאלה היא איך עושים זאת. בעונה בה התיקו וההפסדים עוברים ליד הקבוצה כאילו כלום, גם כשיגיעו הניצחונות התגובה תהיה זהה.

הכתוב הינו טור דעה