האליפות תהיה של מכבי

1. הפעם האחרונה שהפועל תל אביב ניצחה בקריית אליעזר את אחותה מחיפה הייתה בעונת הדאבל, ולכן חייבים לברך את רן שמעון והחברים שחזרו משם עם רביעייה כמעט מרשימה (בכל זאת אסור לשכוח שהחבר'ה של דורה היו גרועים ביותר), ושהם נראים סוף סוף כמו קבוצת כדורגל.

ורמוט הוא פקטור במרכז המגרש, דמארי, שאף פעם לא היו לנו טענות אליו, כובש פעמיים, שכטר מבקיע שבוע שני ברצף ואפילו לא קיבלנו גול. אם לא היינו מזפזפים במחצית למשחק של מכבי, עוד היינו עשויים לסבור שאנחנו הקבוצה בתל אביב.

2. זה לא כל כך נעים, בלשון המעטה, לכתוב את המשפט הזה, אבל הסיכוי שמכבי תל אביב לא תזכה השנה באליפות שקול לסיכוי של הנבחרת לעלות למונדיאל בעשרים השנה הבאות ולסיכוי של שאול אייזנברג לסיים עונה מבלי להיות חייב כסף לשחקנים.

חיים רמון. לטיפולך, למכור את הפועל ת"א לטייקון (יניב גונן)

ואם חיים רמון ותאומים, שאומרים לנו שיש להם המון קשרים, לא ימכרו את הקבוצה לאייזה טייקון גז מרוסיה או בעל מרכולים מארצות הברית, זה עלול לקרות גם בכל שנה בעשור הקרוב. כי בכדורגל המקולקל שלנו, לעומת זה המתוקן בגרמניה למשל, אין הגבלות של תקציב ועוד כל מיני מנגנונים שמונעים ממיליארדר לרכוש קבוצה ולבטל את אלמנט התחרות, שהוא הדבר הבסיסי בספורט מקצועני.

פריצה, אלברמן, ראדי ויצחקי פתחו היום על הספסל ובכל זאת מכבי שוחטים את קריית שמונה. אז יאללה רמון, לטיפולך, אומרים שבשיווק אתה טוב בהרבה מאשר בניהול, לטיפולך חבר.

3. דני עמוס הוא שוער ראוי, אבל אם בוריס קליימן לא ישחק עד ינואר בשבעים אחוזים מהמשחקים, נפסיד גם אותו. ולמרות שעמוס ראוי, את הנגיחה של קוראץ' בדקה השלישית ספק אם היה "לוקח", ואז כנראה גם לא היינו כותבים את כל המילים הטובות שכתבנו כאן על בן שמעון. שלא לדבר על ההתקפה המתפרצת שהוציא, אשר הובילה לשער השלישי של דמארי. יאללה, ידידי רן בן שמעון, זה הזמן לשיקולים ענייניים.

שחקני מכבי חוגגים עם בן חיים. מה שנותר זה להמתין לדרבי (יניב גונן)

4. אוראל דגני היה מצוין, בעיקר במחצית הראשונה, ליאור לוי בישל שער, אבל רק בליגה שלנו, שמעולם לא היתה השישית בטיבה באירופה, מגן שמאלי יכול לתפקד לא רע בכלל, גם כשרגלו השמאלית ספק אם יכולה לטפס מדרגה. בזה אני כבר לא יודע מי צריך לטפל.

5. אז מי יודע, אולי נסיים בסוף במקום השני, הרבה בזכות היכולת הבעייתית של מכבי חיפה שבמקום להיות אלטרנטיבה ראוייה למכבי תל אביב ולמנוע מאיתנו חודש מאי שחור שני ברציפות, יוצאת מסכנין עם נקודה בזכות השחקן השנים-עשר שלה, דניאל בר נתן. כי אם הוא לא היה עוזר היום לבנאדו, הפרצוף של שחר היה חמוץ אפילו מזה הרגיל שלו. בר נתן, מלבד לנגוח למשקוף (זה עשו השאר), עשה הכל על מנת שחיפה תנצח.

יעקב שחר. הפרצוף שלו היה חמוץ יותר אם לא דניאל בר נתן (משה חרמון)

מה נותר? כמו בכדורסל. לנצח מדי פעם דרבי, עם צעירים משלנו וכמה זרים טובים, ולחכות להפסדים של מכבי באירופה. שם הם עוד לא עשו מה שאנחנו עשינו.