בר נתן טעה ובגדול

מה לא היה במשחק הזה? שגיאות חמורות של השופט דניאל בר נתן, שטעה שלוש פעמים, קיפח את בני סכנין וחילץ את מכבי חיפה מהפסד ודאי. בפעם הראשונה פסל השופט שער חוקי של הבלם אברהם פאס, שעוד נחזור אליו, בטענת נבדל מופרכת.

בפעם השנייה בר נתן לא שרק לכדור עונשין מ-11 מטרים לזכות סכנין ולא הרחיק את הבלם אנדרי פילאבסקי, שמשך את מוחמד כליבאת מול השוער בויאן שראנוב. בפעם השלישית השופט היה צריך להרחיק בכרטיס צהוב שני את אלון תורג'מן, שניסה לרמות אותו עם התחזות ברחבה. טוב יעשה בר נתן אם ייצא לנופש דחוף ומומלץ בים המלח, כדי להתאושש במקום הנמוך ביותר בעולם.

כלל יסוד בכדורגל הוא שכאשר קבוצה עולה למשחק כאנדרדוג, כמו סכנין, עם קישור מעובה, שכלל שלושה קשרים הגנתיים, הקבוצה שמנגד, הפייבוריטית, צריכה לעלות עם כמה שיותר שחקנים יצירתיים והתקפיים. אבל דווקא במשחק הזה חזר אריק בנאדו, משום מה, למתכונת של שני קשרים דפנסיביים, כשהוא מפיק לקחים, לכאורה, מטעותו זכר לתבוסה מול מכבי ת"א.

בנאדו (עמית מצפה)

אבל אין דין מכבי ת"א כדין בני סכנין. כאן בנאדו היה אמור לעשות הכל כדי לנצח, על מנת לשוב למסלול ההצלחה. אך דווקא כאן הוא נקט משנה זהירות שאיננה ברורה לי כלל. מדוע לעזאזל אייל גולסה, שרק שב זה עתה לסגל באופן רשמי, דווקא הוא, השחקן החלוד והכבוי הזה, הוא בבחינת החילוף הראשון של בנאדו?! ומדוע קשר במקום חלוץ? תיקו הפך למטבע נחשק לירוקים מול קבוצה שאיננה מאריות הכדורגל בישראל? הרי מכבי חיפה היא קבוצה שרגילה לתת את הטון בכדורגל הישראלי.

ובכל זאת, יש גם משהו חיובי מהמשחק הזה. אביחי ידין וגוסטבו בוקולי היו נקודות האור הבודדות והיחידות באפילה החיפנית.

לגבי סכנין, חבל שמרקו בלבול הטמיע מאוחר מדי את העובדה שחיפה משחקת עם הרכב הגנתי ובזבז שישים דקות יקרות מפז במשחק זהיר מול קבוצה מקרטעת.

בוקולי. מנקודות האור של מכבי חיפה (עמית מצפה)

מרקו, אם לא עכשיו אז מתי? היית אמור לדעת שזו השעה לנצח את הירוקים המרוסקים, אז מדוע לא מוגרבי, כליבאת וגדיר ביחד החל מהדקה הראשונה. איזו שלישיה מדהימה יש לך, זהו נשק קטלני שאסור לבזבזו לטובת שיקולים טקטיים שמרניים ומקובעים.

סכנין, כשהשתחררה, הפכה לדומיננטית, תקפה, הביכה וכמעט עקצה. הקבוצה של בלבול מראה השנה, הון אנושי שיכול להוות גורם בצמרת, בעיקר, כשברשותה בלם מזן מיוחד ומשובח כמו אברהם פאס שהזכיר בתנועתו, בטיפולו בכדור, בשקט הנפשי שלו, באלגנטיות שלו ובלוק שלו את גדול בלמי ישראל בכל הזמנים אבי כהן ז"ל.

אל תסתנוורו רבותי משלושת המשקופים של מכבי חיפה. שני המשקופים הראשונים של תורג'מן היו פועל יוצא של ליקויים טכניים של הבחור, שאינו עומד בשום פנים ואופן בסטנדרטים של חלוץ בקבוצה בכירה.

בפעם הראשונה הוא היה אמור להוריד את הכדור בראשו מלמעלה למטה והוא לא עשה עשה זאת. בפעם השנייה אמור היה לבעוט חד ומלא בשמאל, אחרי מסירה של טוואטחה, אך הוא העדיף את החלק הפנימי של הנעל ולכן הכדור טס מעלה מעלה. אני בהיותי שחקן בליגה ב', הייתי מרבה לבעוט באימונים כדורים למשקופים וזה לא איפשר לי להיות שחקן בכיר.

תורג´מן אחרי עוד החמצה גדולה (עמית מצפה)

אז אל נחמה, אדרבא, דאגה. לחיפה אין חלוצים, הקשרים הטובים שלה, ראיוס וקטן כבר משלמים מחיר ומוחלפים, ההגנה סובלת, נאנקת ואיננה מצליחה להדוף שחקנים מהירים. חיפה מתרסקת לעיני אוהדיה. משהו רקוב בממלכה אמרנו? רקוב מאוד!!

ההזדמנויות של חיפה היו רק מבעיטות מרחוק של ידין, שהפתיע לטובה ושל בוקולי, מה שיותר מאשר מרמז על האימפוטנציה ואי האמון בחלוצי הירוקים.

ה-0:0 אסור שיבלבל את שני המאמנים. שניהם היו צריכים לשאוף לניצחון ולכן היה כאן כישלון, בעיקר של חיפה, ששוב מדשדשת לה בביצה טובענית. היש מי שיחלץ אותה?