הקסם שבשעה אחידה

תחתית ליגת העל נותרה החלק המעניין של העונה. העובדה ששני המחזורים האחרונים שוחקו באותה שעה רק הגבירה את העניין סביב וכשמאבק האליפות הוכרע כבר שבועות קודם לכן, הקסם סביב המתח שמביא עימו מאבק אמיתי על החיים, הוא משהו אחר לגמרי.

נותר מחזור לסיום ושוב ישחקו בשעה זהה כדי להכריע את גורל היורדת הנוספת, ומכאן הלחץ, האנרגיה והדרמה רק יוכפלו. השעה האחידה במחזורי הסיום היא מצרך שאסור לוותר עליו.

העובדה שבמחזורי הסיום ראינו שיפור ניכר בכמות הקהל אצל כל קבוצות התחתית, אולי למעט בית"ר ירושלים (שהסיבות להיעדר הקהל שלה הן אחרות לגמרי), רק מעידה על התעצמות הדרמה.

נכון, אין שוני מעונות אחרות, אך מראה אלפי אוהדי מכבי נתניה נוסעים אחרי קבוצתם לעכו, לטדי וגם לאצטדיון הביתי, ובמקביל 7,000 אוהדים מגיעים למשחק ביתי של הפועל ב"ש, ו-4,000 אוהדי סכנין מלווים את קבוצתם בדוחא, רק ממחישות - שעה אחידה משרתת את כולם.

תוסיפו לכך גם את עשרות אלפי אוהדים שדבוקים למסכי הטלוויזיה, חלקם בערי פריפריה, ותקבלו גם רייטינג עולה בצפיה של ערוצי הטלוויזיה.

אוהדי נתניה (חגי ניזרי)

שעה אחידה משרתת את כל היופי שבספורט. הקבוצות נאבקות עד לשריקת הסיום של העונה, הקהל מגיע בהמוניו למגרשים וגם בטלוויזיה יוצאים נשכרים. אין ספק שההתאחדות הוכיחה הגיון רב בהחלטה הזו וראוי שתיהפך לקבוצה בזמני הכרעה גם עונות קדימה. עכשיו הגיע הזמן ליורדת הנוספת, שזהותה תיקבע בצורה הכי הוגנת שאפשר.

הכתוב הינו טור דעה