מכבי לא למדה מהביקורות

ההבדל בין שתי הקבוצות הוא לא 40 הפרש ב-25 דקות. כל היתרונות של ריאל מדריד באו לידי ביטוי ב-25 דקות, בהן כל החולשות של מכבי תל אביב צפו. כל השבוע הצהובים התעסקו בביקורות נגדם במהלך התקופה הרעה. בהפרש של 12 נקודות לטובת התל אביבים, החבר מישק''ה התערב איתי שהספרדים מנצחים. כנראה שהוא מבין כדורסל יותר ממני.

לפי המשחק הזה, הם לא למדו שום דבר מהביקורות. את מירב הביקורות הם קיבלו אחרי המשחק מול חימקי מוסקבה, בו הפסידו בהפרש הגבוה ביותר. גם במשחק ההוא, כשמכבי הייתה עם הרכב הגנתי חלש, המאמן היריב העלה את הנשק ההתקפי החזק ביותר שלו. במשחק כדורסל יש מומנטום ואם אתה לא מנצל אותו, אז כשהוא מתהפך קשה לעצור אותו.

אני חושב שיש דמיון בין ההפסד בחימקי להפסד במדריד, אבל הבעיה שאין לאורחת מתל אביב שלושה חודשים לתקן את זה, אלא רק 48 שעות.

שלוש הנקודות החזקות של הספרדים היו ברורות לפני משחק ובהן מכבי הייתה צריכה להתרכז. והן: ריבאונד התקפה, התקפות מתפרצות ומעבר וזריקות מטווח השלוש. בשלוש הקטגוריות האלו ריאל נתנה למכבי נוק אאוט. אפילו לא ניצחון בנקודות.

היה די שקוף שבמכבי יגידו שמדובר בסדרה, שזה רק משחק אחד ושההפרש לא קובע, אבל אין ספק שהדרך, מהלך המשחק והיתרון של ריאל בשלוש הקטגוריות די מדאיגים. אם הצהובים יתרכזו בסגירה של הריבאונד עם יותר שחקנים, זה יאט עוד יותר את משחק ההתקפה שלהם שבמילא היה איטי. בקצב משחק כזה, בלי יתרון ביתיות, קשה מאוד להפתיע קבוצה בסדר גודל שכזה.

בלאט בפסק. נראה היה שמכבי הגיעו מוכנים, אבל זה לא הספיק

אמנם נראה היה שהצהובים הגיעו לרבע הראשון די מוכנים ואפילו ניסו לעשות שמירות כפולות על בגיץ' (לא שחקן התקפה גדול ובטוח שלא מוסר טוב). בטקטיקה הזו חניכיו של דייויד בלאט הצליחו לחטוף מספר כדורים, לקלוע כמה שלשות באחוזים טובים ולהוביל. אבל לא עבר הרבה זמן ומשום מה האורחת הפסיקה גם עם הגימיק הזה.

מהדקה שמכבי הייתה עם 75 אחוז מהשלוש ועד סוף המשחק, היא עשתה אפס מ-12 מהטווח הזה. סוארס, שבתקופה האחרונה הוא לא שחקן התקפה שריאל בונה עליו, קיבל 20 דקות במשחק ואת כולן רק מסיבה אחת: לעצור את דווין סמית'. וכשהאחרון, יחד עם דייויד לוגאן וריקי היקמן עשו רק אחת מתשע, כשרוב הזריקות שלהם לא חופשיות, המגמה התחילה להתבהר. ריאל, שהממוצע שלה ביורוליג מהשלוש קרוב ל-30 אחוז, זרקה זריקות חופשיות ובאופן טבעי האחוזים שלה עלו ל-50. להפיל את כל התיק על  שון ג'יימס זה לא נכון ולא בטוח שיעזור לו להיות טוב יותר במשחק הבא.

במשחק כדורסל יש שתי אפשרויות לעשות סלים קלים: ריבאונד התקפה והתקפות מתפרצות. הרבה מאוד מהסלים של הבלאנקוס נקלעו כתוצאה מזריקות מתחת לעשר ואפילו שש שניות (סך הכל 16 נקודות). מכבי בקטגוריה הזו עשתה אפס נקודות. חלק מהזריקות של מכבי לא היו טובות והאיזון בירידה להגנה היה חלש מאוד.

דווין סמית´. סוארס שיחק 20 דקות רק כדי לעצור אותו (GettyImages)

גם במשחק העומד, שאיתו בטוח קשה לנצח סדרה עם ריאל מדריד (מכיוון שיש לה את יתרון הביתיות), מכבי שיחקה שקוף והחסימות שלה היו רכות מאוד. זאת הסיבה שהיא לא הגיעה לזריקות טובות. ואם כבר היא הצליחה לחדור, אז היא נעצרה בעבירות לפני הכניסה לצבע. המשחק הקבוצתי בא לידי ביטוי במספר האסיסטים שמכבי עשתה במשחק (שמונה בלבד). זה אומר שגם הסלים המועטים נעשו בזכות יכולת אישית. מזמן הקבוצה לא עשתה ארבע נקודות ברבע ומזמן היא לא סיימה משחק כשאף שחקן לא קלע בדאבל-פיגרס.

ההגנה של המארחת הייתה מאוד אגרסיבית ואת מה שלא הצליחה לעצור בדרכים קונבנציונליות היא עצרה בעבירות. המאמן הספרדי, שכבר לפני המשחק הבנתי שהוא מתכונן להגנה המתחלפת של יריבתו, ניצל כל מיס-מץ' בחילוף הגנתי ליתרון, כששלח גבוה על נמוך מתחת לסל. אבל איך לא יודעים שמירוטיץ' אחרי החסימה קופץ החוצה לקליעה ודווקא שם לא עושים חילוף ונותנים לו לקלוע מהשלוש בחופשיות?