עוד לפני המשחק ובוודאי שאחריו כולם בבלומפילד דיברו על דבר אחד. במילה אחת קוראים לדבר הזה דרבי. מעולם הביטוי הכה נכון "הדרבי הוא מעל הכל" לא היה נכון ומוצדק כל כך. בשבת הקרובה זו לא תהיה מלחמה על האליפות ואפילו לא על אירופה, אלא על ההכרח להחזיר את הכבוד האבוד למועדון שאיבד אותו העונה כמעט לחלוטין.
אי אפשר להתייחס באמת למשחק מול בני יהודה כאל חזרה גנרלית רצינית לדרבי. הפער בין שתי היריבות עצום ובשבת הקרובה בלומפילד יהיה צהוב ולא אדום כפי שהיה נגד הכתומים של דרור קשטן. מגני-העל שלנו, קושטה ורוצ'לה, יצטרכו להתמודד עם אלירן עטר וראדה פריצה ולא מול ההתקפה המצחיקה של בני יהודה.
|
שחקני הפועל חוגגים (יוסי ציפקיס) |
|
|
ובכל זאת, אין כמעט ספק שרוח הקרב ושמחת החיים וניצוצות הכדורגל שחזרו פתאום לאדומים הגיעו משום שגם הם חשבו כבר על השבת הקרובה, ולא על המשחק האחרון. כבר חודשים שאני לא זוכר את הפועל נלחמת ככה, רוצה כל כך ורצה כל כך. חנן ממן חזר לפתע לחיים ואפילו טוטו תמוז התחיל להזכיר נשכחות. זה לא מחפה על המגרעות האיומות בהרכב ובסגל, אבל אחרי הסיוט שעברנו בחודשים האחרונים - יש מקום לאופטימיות.
נכון לרגע זה, הפועל תל אביב הרי מובילה את טבלת הפלייאוף העליון עם שלושה ניצחונות משלושה משחקים. תודו שזה מצחיק. הפועל טובה פחות ממכבי ומחיפה, אבל אם מסירים את האבק מן העיניים יש לה שחקנים שביום טוב יכולים לעשות בשבת את ההפתעה הכי מתוקה שעשו כבר שנים. כי מכבי לא כזאת טובה כמו שהיא חושבת והפועל לא כזאת גרועה כמו שאנחנו חושבים.
ואם יקרה הנס, ולראשונה מאז דצמבר 2012, נראה ביחד בהרכב את טוטו, בן חיים, ועומר דמארי – נוכל לעלות את מאזן הדרבים העונה ל-1:2 ולומר בעצם כשגם שהפועל פצועה, מוכה וחבולה, תל אביב היא אמנם כבר לא ממש אדומה, אבל עדיין לא לגמרי צהובה.
ובעונג אמיתי אני מוריד את הכובע ומפרגן למכבי חיפה שבאמת ועד להודעה החדשה היא היא הקבוצה של המדינה. זה לא בגלל ה-0:6 על רמת השרון, שיכול להיות התפוצצות מקרית בדיוק כמו הרביעייה של דינו אנדלובו שהתעורר סוף סוף, אלא בגלל ההתמדה והשיפור הבלתי פוסק.
ביציעי בלומפילד נשמעה אחרי שריקת הסיום הפנטזיה הבאה: מכבי לא מנצחת את עירוני קריית שמונה ומפסידה בדרבי. חיפה לעומת זאת, מנצחת בקלילות את ק"ש ואז מגיעה לבלומפילד מול האדומים. זוכרים איך בעונת הדאבל מכבי "בית שאן" פתחה רגליים כדי לאפשר לחיפה לנצח, שבוע אחרי שסחטה 0:0, בונקר שלא היה כדוגמתו? אז הנה, לחשו כמה אוהדים ביציע, הנה ההזדמנות לנצח בדרבי ולפתוח רגליים נגד חיפה.
|
שחקני חיפה חוגגים. חלק מהאוהדים היו רוצים לפתוח להם רגליים (עמית מצפה) |
|
|
אני כמובן שולל את האופציה הזו מכל וכל. הספורט הרי הוא מעל הכל, אפילו מעל הדרבי ומעל היריבות עם מכבי. אבל רק שתדעו שיש כמה אדומים שחולמים על התרחיש הזה בימים ובלילות. על החלק הראשון שלו, ניצחון בדרבי, הם יכולים לפחות להמשיך ולחלום עד שבת הקרובה. אחרי היכולת שהפגינה הפועל נגד בני יהודה, אפשר להתפלל לנס.