אחת התופעות הבזויות בליגות מסוימות בכדורגל האירופי, דוגמת בלגיה ופולין, היא 'ייבוש' שחקנים שלא חותמים על חוזה לעונה נוספת בקבוצה בה הם משחקים.
אם יש משהו שבכדורגל הישראלי רצוי שלא ילמדו היא התופעה הזו. אסור שנלמד את זה כי זו תופעה מכוערת, ומעבר לזה, כי אין לנו הרבה שחקנים מוכשרים בעולם הכדורגל הקטן שלנו, ואם כבר יש כאלו ניסיון הפגיעה בהם (או סדרת חינוך, אם תרצו) פוגעת קודם כל בקבוצות עצמן ולא פחות מזה בשחקן עצמו ובכלל בכדורגל שלנו שלא רווי בשחקנים כאלה.
 |
| דוד רביבו עם חאתם עבד אלחמיד. אל תעתיקו מבלגיה ופולין (שי לוי) |
|
| |
סיפור דוד רביבו ומ.ס. אשדוד הוא דוגמא טובה לשחקן מהכשרוניים שיש לנו בכדורגל ובוודאי שבאשדוד, שבאופן תמוה, לא זוכה לקרדיט שמגיע לו במועדון שנתן לו הרבה, והוא החזיר לו לא פחות.
מ.ס אשדוד לא תרד ליגה. את הכישלון שלה העונה היא כבר רשמה עם עצם העובדה שאינה השתלבה בפלייאוף העליון אחרי פתיחת עונה טובה. ההתנהלות מול רביבו היא אחת הסימפטומים לתוצר.
השחקן הכישרוני שהיה אחד מהברומטרים של יוסי מזרחי בתחילת העונה פתאום הפך להיות לאחד המוקצים. כזה שמקבל יחס של שחקן שעלה מהנוער. לפעמים בסגל, לפעמים לא. לפעמים משחק, לפעמים לא. לפעמים אהוד, לפעמים לא.
למרות המתיחות שהייתה בתחילת העונה בינו לבין ראשי הקבוצה, הוא בכל זאת הסכים להוריד את הראש, לספוג את ההשפלה ולעלות לשחק כשקראו לו עבור המועדון שהוא כל כך אוהב. לצד הלויואליות למועדון ולראשיו, רביבו שמר גם על יושרו הפנימי. גם בראיונות גלויים הוא הודה שבעונה הבאה כנראה לא ילבש את מדי הקבוצה. זה היה ברור לכולם וגם לו.
ולמרות זאת, היחס לא השתנה. במצב של אשדוד רביבו חייב לשחק ולא חשוב באיזה כושר הוא נמצא. שחקנים עם כריזמה, כושר הנהגה וכישרון כמו שלו אין ליוסי מזרחי לא על המגרש ולא על הספסל. חבריו לקבוצה יודעים זאת, ולדעתי גם המאמן עצמו מכיר בתכונות האלה.
 |
| יוסי מזרחי. חייב לפתוח עם רביבו (שי לוי) |
|
| |
כמו שכבר הבטחתי אשדוד לא תרד ליגה. אבל בקיץ הקרוב יהיה הרבה מה לשפר במועדון בפן המקצועי, ולא פחות מזה, בפן התדמיתי.
הכתוב הינו טור דעה