מוריד את הכובע בפני השחקנים

ראשית, אני רוצה להוריד את הכובע בפני כל שחקני נבחרת ישראל ששיחקו נגד פורטוגל. הם נלחמו, ירדו לגליצ'ים ורצו מאוד, ולמרות השער שספגנו בתוספת הזמן, מגיע להם כל הכבוד.

אלי גוטמן עלה עם הרכב די הגנתי מול פורטוגל, נבחרת לא גדולה במיוחד. יש לה שחקנים טובים אבל אם מוציאים את כריסטיאנו רונאלדו היא די חלשה. שיחקנו בבית, הייתי מעדיף שגוטמן יעלה עם הרכב התקפי הרבה יותר. לעניות דעתי, אבי ריקן היה צריך לפתוח בעמדת המגן השמאלי כדי לתת יותר כוח בהתקפה. הייתי גם פותח עם ליאור רפאלוב. מגיע לגוטמן כל הכבוד על השיבוץ של שרן ייני, ששיחק מצוין.

אין מה לנתח יותר מדי את הטעות הקשה של דודו אוואט. הוא יודע שהוא טעה. נכון, הוא היה צריך לצאת לפני, אבל זה קורה. גם שני שחקני ההגנה שניסו להרחיק את המצב נכנסו ללחץ ונענשו.

רמי גרשון וכריסטיאנו רונאלדו (שי לוי)

למרות זאת, כמו שכבר אמרתי, נבחרת ישראל שיחקה טוב ואני לא יכול לבוא בטענות לאף שחקן שהיה על המגרש. רק דבר אחד לא מובן לי: החילופים של גוטמן. הרגשתי שהוא הגיע איתם מהבית. שהם היו מאולצים. הובלנו ולפי הספר במצב כזה מכניסים שחקנים הגנתיים, לא התקפיים.

את תומר חמד בכלל לא הייתי מוציא. אם יש שחקן שיכול להחזיק בכדור זה חמד, הוא אולי היחיד שיודע לשחק עם הגב לשער ולבזבז זמן. במצב שהנבחרת מובילה, השחקנים הולכים קדימה וצריך שחקן כזה.

גם אם היינו מנצחים את פורטוגל הסיכויים לעלות למונדיאל היו אותו הדבר, כי קשה להאמין שנגיע לברזיל. בואו לא נשכח שמחכים לנו משחקים ברוסיה ובפורטוגל.

פפה וחמד. לא היה צריך להוציא את החלוץ (יניב גונן)

ולסיום מילה על הקהל. בתור שחקן אני יודע מה זה לשחק מול 40 אלף צופים. אין דברים כאלה. זה נותן זריקת מרץ שאי אפשר לתאר. כמות כזו של קהל נותנת יתרון לנבחרת שלנו על פני כל נבחרת שתגיע לפה.

למרות שער השוויון שספגנו, זו תוצאה יפה, שרובנו היינו חותמים עליה לפני המשחק. כל העולם דיבר על כך שנובס וזה לא קרה.