ממשיכים לשחק בכאילו

פראייר יובל נעים וצודקים שחקניו המאוכזבים. נקודה מול הפועל תל אביב מודל 2013 היא אובדן מיותר של שתי נקודות, גם אם את רק הפועל עכו מהמקום האחרון בטבלה. כדי לנצח היום את הפועל באמת שלא צריך הרבה. ההתקפה האימתנית שכבשה רק שער שדה אחד בשישה המשחקים האחרונים, ניתנת לעצירה קלה: כל מה שצריך לעשות זה לצופף קצת באמצע ולהימנע מפנדלים. זה הכול. וההגנה? אתם מתכוונים לקוסטה? רוצ'לה? אדל? פראייר מי שלא חודר.

פרדי דוד עוד לא הפסיד מאז שהגיע, אבל בשבוע הבא מתחיל הפלייאוף העליון מול קריית שמונה ומול בני יהודה, מול חיפה ומכבי ורמת השרון – ושם יקרה אחד משניים: או שהקבוצה האנמית הזו תחזור לעצמה כשתראה מול העיניים צהוב וירוק, והכבוד האבוד יחד עם היכולת האבודה יתחברו למשהו שדומה לכדורגל – או שהפועל תהיה לשק החבטות הלאומי. קאמבק בנוסח חיפה או המשך ההתרסקות בשיטת הפועל. הטבלה משקרת. מקומה של הפועל לא בשש הראשונות. היכולת האמיתית שווה תחתית. מחשבה על אירופה היא בגדר חוצפה. אני מגזים? תוכיחו לי שטעיתי. חובת ההוכחה עליכם, לא עלי.

טל בן חיים בפוזה אופיינית (חגי ניזרי)

כמה שאלות והערות:
אפולה אדל צריך לרדת לספסל ויפה שעה אחת קודם לשעה שבה יפגוש מולו את אלירן עטר ו-וויאם עמאשה. אדל לא מרוכז, אדל מנומנם, אדל סופג שערים מכלום וגם בעכו הצליח שוב לתפוס אוויר בכדור הגובה היחיד שהוגבה לעברו וכמעט שספג.

קוסטה לא יכול להיות מגן ימני אם מישהו לא ילמד אותו עד השבוע הבא להרים כדור. זאת פעולה בסיסית של מגן בסיסי וקוסטה לא מכיר אותה. אלמוג כהן במקומו זה רעיון לא רע.

מי מכר להפועל את הלוקש שנקרא רוצ'לה?

האם מישהו יכול להציג לג'מבה ג'מבה את מפת כיווני הרוחות ולהסביר לו שחוץ מרוחב ימינה, רוחב שמאלה ומסירה לאחור ישנו גם כיוון המכונה: קדימה! והוא מומלץ למי שמקצועו הוא קשר בקבוצת כדורגל.

אוהד הפועל שנרדם מרוב שעמום (חגי ניזרי)

מתי אלרואי כהן יגלה לנו את הסוד ויחשוף את הרגע שבו שכח להיות שחקן כדורגל?

למה עומר דמארי נראה עצוב כל כך?

ומה עבר על טל בן חיים לפני או אחרי המשחק? אפשר אולי לעזור?

אבל האמת היא ש-314 המילים שנכתבו על הפועל עד כה הן 314 מילים יותר מדי. האמת היא שאולי צריך להפסיק ולכתוב עליהם. הם מתעלמים מאיתנו האוהדים – נתעלם גם מהם. נכתוב על רמת השרון ועל בני טבק, קבוצה ללא אוהדים אבל עם הרבה איכות ואופי, רצון ויכולת. הפלייאוף העליון הוא שלה ובצדק. היא לא תסיים אותו אחרונה. אתם כבר יודעים למה...

ונכתוב על הפועל חיפה והפועל רמת גן. אני לא יודע אם שתיהן או אפילו אחת מהן תשרוד בליגת העל. אני כן יודע ששתיהן צריכות להישאר. מי צריכות לרדת? אולי עכו, אולי באר שבע, אולי אשדוד או סכנין. לא הן.

שחקני חיפה חוגגים. כמה אנרגיות, תענוג (שי לוי)

ונשבח את חיפה אחרי עוד משחק נפלא, אנרגטי. תענוג לעיניים. בעיקר כשאתה זוכר איך ומהיכן הם החלו את העונה הזו. חיפה לא נופלת ממכבי, אבל כדי לזכות באליפות היא תצטרך משבר של ממש אצל הצהובים. לצערי, זה לא יקרה. מכבי מאומנת מדי, שיטתית מדי, מלוכדת מדי ומקצועית מדי כדי לשמוט יתרון של 7-10 נקודות בעשרת המשחקים שנותרו.

מחר בבלומפילד משחק לפרוטוקול בין מכבי לבית"ר. המרחק שבין ארקדי גאידמק לבין מיץ' גולדהאר הוא המרחק הנוכחי שבין שתי הצהובות של הליגה. האחד קנה ונטש, השני קנה כדי לבנות. מכבי תגרוף כנראה עוד שלוש נקודות בדרך לאליפות הקלה ביותר בתולדותיה.

אבל כדי שלא תתאכזבו, הנה בכל זאת עקיצה. הערה לסיום לכוכב שבינתיים נוצץ בעיקר בראיונות ובברבורים: ערן זהבי. כדאי שהאיש הזה, שנכשל באירופה ועוד לא תרם דבר לקבוצתו החדשה, ילמד מאחד בשם כריסטיאנו רונאלדו. שיראה איך נהג ואיך חגג CR7 במגרש של קבוצת נעוריו מנצ'סטר יונייטד. גם רונאלדו היה פעם ילד טיפש. הוא התבגר. עכשיו, אפשר ללמוד ממנו לא רק כדורגל אלא גם דרך ארץ. ואם השיעור לא היה ברור למר זהבי, בקרוב הם ייפגשו כאן על דשא אחד, CR ו EZ.. הזדמנות מצויינת, ערן, לשיעור בבגרות ובספורט.