רבות התהיות בעקבות הניצחון של ריאל מדריד על מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד. לעולם לא נדע אם לולא הרחקתו של נאני המשחק היה מתהפך כך, אך דבר אחד ברור אחרי השבוע שעברה ריאל מדריד - ז'וזה מוריניו הוא בהחלט אחד ויחיד.
ללא עניין בליגה הוא הצליח בשבוע אחד לגבור פעמיים על הקבוצה שרבים טוענים כי היא הטובה בתבל. מוריניו הצליח להטריף את חניכיו בגומלין הגביע, והצליח עוד יותר להרביץ בהם תורה שהביאה לניצחון בליגה, גם בהרכב חסר ובמפעל בו העונה כבר גמורה לכאורה.
באולד טראפורד אמנם יונייטד שלטה, אך ההרחקה עצרה את המומנטום שלה והעניקה לגאונות שלו ניצוץ מחודש. לוקה מודריץ' המושמץ נזרק ושינה את המשחק, ובסיום התוצאה היא שתיזכר, 1:2, הדחה של עוד יריבה עיקשת וכזו שעלולה לסכן את התואר בו הוא כל כך חושק.
מכאן ואילך למוריניו מטרה ברורה, לסיים את הקדנציה במדריד עם התואר הנכסף מכולם, ליגת האלופות, ולהוכיח למי שעוד היו לו ספקות, יש לו מקום ברשימת המאמנים הגדולים של הכדורגל העולמי לעד.
 |
| לוקה מודריץ´ חוגג עם סמי חדירה (רויטרס) |
|
| |
יהיו שיאהבו אותו, יהיו שפחות. רבים טוענים שהפרובוקציות המרובות גורמות לשופטים לשרוק בעדו, התקשורת לא תמיד אוהבת אותו, גם הקהל מואס בהתנהגותו לא פעם, אבל מוריניו בשלו, תוצאה אחר תוצאה, עונה אחר עונה.
אם יצליח לסיים עונה שבמהלכה התפרק לו חדר ההלבשה, ועם הנשיא שלא ממש מסמפט אותו, בזכייה בתואר היוקרתי, הוא יוכל לסמן בהחלט שקט עם האצבע כפי שהוא עושה לא מעט, אך הפעם יהיה זה שקט צודק.
הכתוב הינו טור דעה