ערב טיפוסי עבר על אנפילד. כפי שיודעים אוהדי ליברפול של השנים האחרונות, אולי של העשורים האחרונים, עוד משחק של רק כמעט לגעת באושר, אבל לא מעבר. ובכל זאת האדומים ממרסיסייד חייבים לקחת את המשחק הזה איתם ולהתמנף.
בעידן בו שולט הכסף ולמרות שליברפול לא נמנית על מועדון ארבע הגדולות מאז 2010, ניצחון על זניט היה יכול להיות רגע הירואי נוסף בתולדות המועדון. מי חשב על כך כשהאלק כבש את השער הראשון במשחק והפער צמח ל-0:3 בסיכום שני המשחקים.
משהו השתנה העונה בצד האדום של עירם של הביטלס. נכון, הטבלה לא משקרת, זה עדיין רחוק מלמספק תוצאות, אך ברנדן רוג'רס הצליח להפיח תקווה לעתיד ורוד אצל כל יושבי הקופ וחבריהם מהיציעים האחרים.
המלחמה שהציגו האדומים אחרי השער של האלק מסמלת את הרוח שרוג'רס הביא עימו. היציבות אמנם פוגמת ברצף ניצחונות בליגה, אבל במשחקים רבים בליגה וגם במשחק נגד זניט דבר אחד ניכר - ליברפול לא מרימה ידיים.
בנוסף, רוג'רס הצליח לבנות תלכיד שמבוסס על הנעת כדור כפי שהוא אוהב. השיטה שמבוססת על משחק אגפים ובשילוב הכישרון הקטלני של לואיס סוארס מבטיחים כי בנגיעות נכונות ולא ברכש מאסיבי, המרסיסיידרס עשויים לחזור למקום מוכר.
 |
| לואיס סוארס. סקורר בחסד (רויטרס) |
|
| |
סוארס עצמו זוכה אמנם להשמצות במקרים רבים, אך מבחינתו מוכיח בכל פעם מחדש כי הוא סקורר בחסד, כזה שלא נופל מטובי החלוצים בעולם. הלחימה שהוא מציג בכל משחק בתוספת כישרון אדיר הוכיחה כי הוא התאהב בקסם של אנפילד.
הגדולה של המועדון הזה היא שגם העובדה כי נעדר מצמרת הכדורגל האירופאי בשנים האחרונות, לא הפכה אותו לזניח. אנפילד הוא עדיין מקום מלא הילה והשראה. המשחק מול זניט צריך לשמש כפלטפורמה להמשך ויחד עם הדרך שמתווה רוג'רס בתוספת סוארס, ג'רארד ורכישות נקודתיות, העתיד בהחלט עשוי לבשר בשורות חיוביות בצפון מערב אנגליה, לא רחוק ממנצ'סטר.
הכתוב הינו טור דעה