סוף סוף מכבי תל אביב עשתה בדיוק את מה שצריך. היא זרקה שלשות כמעט בקצב של סיינה, רק באחוזים טובים פי שניים, היא הלכה לקו פי שניים מסיינה, לחצה פעמים רבות, הגבירה את הקצב וזרקה בקצב של האיטלקים – הרבה זריקות מתחת לעשר שניות. ולמרות כל אלו, היא קלעה באחוזים גבוהים יותר בצבע.
כשעוד היה לסיינה גבוה אחד, בנג'מין אזה (לא מציאה כל-כך גדולה), זה היה לטובת מכבי. לשון ג'יימס היה נוח לשמור עליו. אבל כשהאיטלקים עברו לשחק בלעדיו, נוצרו מיס-מאצ'ים, שבעקבותיהם ג'יימס היה צריך להתרחק מהסל כדי לצבור נקודות.
בחצי הראשון האורחת עוד עשתה קולות של מאבק וניסתה להחליף הגנות, אבל מכבי השתמשה בארבעה גארדים, ולא כשפן, אלא כאמצעי לנצח במשחק עמוק בחצי הראשון ולא חיכתה שהחבל יהיה על הצוואר. המהלך הזה נתן לה הפרש של 12 נקודות במחצית ו-31 בסיום. גם את הקהל, שעזב במשחקים האחרונים לפני הסוף, קצב משחק כזה ו-20 זריקות מהשלוש יכול להוציא אנשים משלוותם.
סוף סוף הצהובים קלעו למעלה מ-92 נקודות. חלק מהזמן אפילו בלי גבוה אחד, כשגיא פניני, דווין סמית' או ניק קיינר מדלי תיפקדו כגבוהים. לדייויד בלאט נגמרה הסבלנות לצעדות של דרקו פלאניניץ' על המגרש והוא הדביק אותו לספסל עם סופר-גלו. הגיע הזמן.
|
דארקו פלאניניץ´. ברוב הזמן הוא היה דבוק לספסל (יניב גונן) |
|
|
גם ביום כזה כשהקבוצה זורמת, פלאניניץ' וקיינר מדלי עדיין לא הצליחו להבין לאיזה צד מתקיפים. אני לא יודע כמה זמן קיינר מדלי צריך לקבל כדי להוכיח שהוא יכול לעשות סל. אם בחצי משחק הוא עשה נקודה, וגם זה לא באשמתו, אז צריך כבר באמת להתחיל לרחם עליו.
הגיע הזמן שמכבי תקבל מפניני ומיוגב אוחיון תמורה לאגרה. הוכח ששניהם יכולים לבוא לידי ביטוי הרבה יותר טוב בקצב משחק כזה. אגב, מי שלא רצה את בובי בראון במכבי ידע למה. את המשחק הזה הוא לא ריכז, הוא פיזר. הוא יכול להוציא מאמן מדעתו. בלאט וחניכיו אמנם ניצחו בקרב, אבל היא בטח חולמת לעבור את מספר הניצחונות של סיינה.
|
גיא פניני. הגיע הזמן שייתן תמורה לאגרה (יניב גונן) |
|
|
לרגל חג פורים, מכבי התחפשה לקבוצה עם סגנון אחר. עכשיו היא צריכה לאמץ אותו, ולנסות לנצח בחוץ את קאחה לבוראל ויטוריה ואולימפיאקוס כדי לבטל את הפסדי הבית.