כשמסתכלים על צמרת טבלת ליגת העל, מוצאים את מכבי תל אביב ומכבי חיפה כראש חץ. כרגע אין קבוצה ממשית שיכולה לקרוא עליהן תיגר. שתי האימפריות מציגות את הכדורגל האיכותי והפונקציונלי ביותר בליגה. מכבי ת"א שפירקה את הפועל במשחק חד צדדי שלא נראה שנים בבלומפילד ומכבי חיפה אחרי 0:4 מול הרביעית לשעבר, הפועל רמת השרון, מוכיחות שהשנה הן ילכו עד הסוף ולא יוותרו על התואר החשוב ביותר בספורט הישראלי, אליפות המדינה.
ההתמודדות הזאת מחזירה אותי שנים אחורה, לשנות ה-90 המוקדמות, כשהכדורגל הישראלי קפץ מדרגה ועבר לשחק באירופה הנוצצת במקום באסיה הבינונית. הקבוצות התמודדו על התואר שנה אחר שנה ובהן שיחקו בעיקר ישראלים מוכשרים שנתנו הכל על המגרש ולמען הסמל.
כולנו זוכרים את השמות: אייל ברקוביץ', ראובן עטר, אלון מזרחי וחיים רביבו בצד הירוק ובצד הצהוב אבי נמני, איציק זוהר, אלי דריקס וניר קלינגר. בשנים האלה, הכסף פחות שיחק תפקיד ולגיון הזרים הוסיף כוח, אך הישראלים היו הכוח המרכזי. לדעתי, התמודדות בין שני המועדונים האלו היא ההתמודדות הגדולה והמעניינת ביותר בכדורגל הישראלי ולו רק בגלל שלשתי הקבוצות הקהלים הגדולים במדינה.
 |
| אלירן עטר מול צוצאליץ´. שני מפגשים כאלו מובטחים העונה (יניב גונן) |
|
| |
בשנות ה-90 היו הירוקים מבריקים יותר, אך הצהובים הראו חוסן ולא ויתרו על התואר עד השניות האחרונות. השנה הסיפור קצת שונה. שחקני מכבי ת"א נראים חזקים מתמיד. מיץ' גולדהאר ביצע רכש מסיבי ולא ויתר על ערן זהבי האדום ופריצה האינטליגנט. לעומתם, בחיפה לא מוסיפים שמות נוצצים בחלון העברות ומתבססים על הסגל שפתח העונה. עם זאת, הקבוצה נראית עמי שמשתפרת משבוע לשבוע ויכולה לקרוא תיגר על האליפות.
אם בשנות ה-90 היה יתרון קל למכבי חיפה, השנה זו מכבי ת"א שמראה ניצוצות של אליפות. לעונה הנוכחית יש פוטנציאל להיחשב לאחת העונות היותר טובות שהיו בכדורגל הישראלי. רק נותר לחכות לפלייאוף, לקוות שהקבוצות ייאבקו עד הסוף וישאירו את טיפת הזיעה האחרונה שלהן על כר הדשא כמו שחרזי, בנאדו, גלאם, הברומרים וקלינגר השאירו.
הכתוב הינו טור דעה.