תסלחו לי, זו לא הייתה נבחרת ישראל, זו הייתה הפועל יהוד המחודשת. יסלחו לי השחקנים והמאמן, כך נבחרת ישראל לא צריכה לשחק. שיטת הבונקר חלפה מהעולם הזה ומבחינתי מי שמפחד ולא מעז בסופו של דבר מפסיד.
הנבחרת שלנו אמנם ניצחה, אבל התוצאה משקרת. ב-90 אחוז מהזמן הפינים שלטו במרכז השדה והנבחרת שלנו רק הסתגרה והעיפה כדורים. המערך כשל ובגדול. השחקנים בכחול לבן לא הצליחו להניע כדור יותר מדקה ברציפות. שחקני הכנף, שאמורים לתקוף כל הזמן במערך עם שלושה בלמים כמעט ולא עשו זאת, ושני החלוצים, עדן בן בסט ותומר חמד, שיחקו כאחרון הבלמים. לא ייתכן שהחלוץ המרכזי יבלה יותר ברחבת ההגנה מאשר ברחבת ההתקפה.
אני עוקב אחרי הנבחרת במשך שנים רבות ומשחק כזה עלוב לא ראיתי הרבה זמן. שהניצחון הזה לא יטעה אתכם - אם נשחק כך מול פורטוגל ולא נעז, נצא מופסדים ובגדול. אל תשכחו, גם תיקו לא טוב מול פרטוגל.
 |
| ביבראס נאתכו. כך רוצים לנצח את פורטוגל? (משה חרמון) |
|
| |
בשיטה כמו שהנבחרת שיחקה, לחזור אחורה כשהכדור אצל היריבה, חייבים לשחק שחקנים התקפיים ומהירים בשביל היציאה למתפרצות. אי אפשר לשחק בונקר ולצאת למתפרצות עם שחקנים איטיים כמו תומר חמד, ביברס נאתכו, מהראן ראדי, גל אלברמן ובן בסט. בשביל לצאת למתפרצות צריך שחקנים מהירים כמו עומר דמארי, איתי שכטר או אלירן עטר. מה שווה מתפרצת אם היא איטית?
אני מבין שנגד פורטוגל גוטמן מתכנן בונקר ואולי לגנוב ניצחון. שיחקתי 12 שנים בנחברת ומעולם, גם נגד ספרד וצרפת, לא שיחקנו בונקר. תמיד רצינו לשחק כדורגל התקפי כדי שהקהל יהנה. תמיד ידענו שכדורגל משחקים בשביל הקהל, בשביל לשמח אותו. בונקר כמו נגד פינלנד מבריח את הקהל וגורם לנו לא ליהנות, אפילו שניצחנו.